בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א

בעזהי"ת אמירה לנכרי = אסור בשבת או לכל התורה כולה Decir al goi = prohibido En Shabat, o en todo los temas del Torah?

שולחן ערוך אדמוה"ז אורח חיים סימן רמ"ג סעיף א' אסרו חכמים לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת בין בחנם בין בשכר ואע"פ שאומר לו מקודם השבת שיעשה בשבת ואע"פ שאינו צריך לאותה מלאכה עד לאחר השבת שכשהנכרי עושה בשבת הוא עושה בשליחות הישראל ואע"פ שאין אומרים שלוחו של אדם כמותו מן התורה אלא בישראל הנעשה שליח לישראל שנאמר בתרומה כן תרימו גם אתם תרומת ה' ודרשו חכמים גם לרבות שלוחכם מכאן ששלוחו של אדם כמותו ומה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אבל הנכרי אינו בתורת שליחות מן התורה מכל מקום מדברי סופרים יש שליחות לנכרי לחומרא. (בכל התורה כולה).

Nuestros sabios prohibieron decir al goi hacer para nosotros un trabajo en Shabat, ya sea por un favor o sea remunerado, aunque se lo diga antes de Shabat, aunque sólo necesite el resultado luego de Shabat. El goi lo hace por orden del Judio, aunque no se aplica la ley de “El emisario de una persona es igual a la persona misma” sólo entre los Judios, aunque así también los sabios prohibieron el emisario goi en todos los andameintos del la Torah.

---- ואם אומר ליהודי שיעשה לנו מלאכה בשבת, אינו חייב!, "דאין שליח לדבר עבירה, דאמרינן: דברי הרב ודברי תלמיד - דברי מי שומעים?" : דברי הרב (הקב"ה – נותן התורה) ודברי תלמיד (אנחנו ישראל – לומדי תורה) - דברי מי שומעים? (אין לחבר לקבל פקודה מחבירו שמנגד לדברי המפקד שעומד מעל שניהם)" (מס' קידושין דף מ"ב עמוד ב'), אבל אם אומר לנכרי, כיון שאין לו איסור מדברי הרב [שהרי אינו מצוה במצות] הרי לא חל עליו דברי הרב, לכן הוא שומע לדברי התלמיד [החבר], ולכן הוי שלוחו, והמשלח חייב במעשיו. ----

Si le pedimos a un Judío que haga algo prohibido, no somos culpables, porque preguntamos: por parte de quién debe recibir órdenes este judío, por parte de Hashem (que nos enseñó la Toráh) o por parte de su semejante alumno de Hashem (nosotros que recibimos la Toráh)? Esto no se aplica cuando lo dijimos a un goi, que no es alumno de Hashem, por motivo de que el no recibió los mandamientos, por eso, que quien da la orden, es culpable por dar esa orden.

ויש רמז לאיסור זה בשבת ויו"ט מן התורה שנאמר ביו"ט "כל מלאכה לא יֵעָשֶה בהם" משמע אפילו ע"י אחרים שאין מצווים על השביתה ביו"ט וקל וחומר לשבת ומכל מקום אין זו אלא אסמכתא בעלמא.

Y esta prohibición se menciona en la Toráh, “todo trabajo no sea hecho en estos” aunque sea a través de otros.

ועיקר האיסור אמירה לנכרי בין בשבת בין ביו"ט אינו אלא מדבריהם כדי שלא תהא שבת קלה בעיני העם ויבאו לעשות בעצמן וכן ביו"ט ואפילו בחולו של מועד וכן בשאר כל איסורין שבתורה כמו שיתבארו במקומן:

La prohibición de decir a un goi de realizar trabajos en Shabat y Iom Tov: es derabanán, y así es en todas las prohibiciones de la Toráh

סעיף ב. והפליגו חכמים באיסור זה וגזרו בו גזרות כגון אם עשה הנכרי מעצמו בשביל ישראל אסרו ליהנות בשבת ממלאכתו ולמוצאי שבת עד בכדי שיעשה משום גזרה שמא יאמרו לו לעשות בשבת.

Y los sabios ampliaron esta prohibición, de incluir también cuando el goi lo hace sin orden del judío, está prohibido a nosotros tener beneficio de esta actividad hasta que pase el suficiente tiempo después de Shabat para concluir esta actividad.

וכן אם רואהו עושה מלאכה בשבת בשבילו פעמים שצריך למחות כגון אם יגיע לישראל ריוח ממנה אפילו לאחר השבת

Se el Judío ve que el goi hace un trabajo, el judío beneficiario debe advertirle y prohibirle hacerlo. mismo si el benificio sea solo despues de Shabat

סימן רע"ו. סעיף א' נכרי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אדם להשתמש לאורו בשבת אפילו למי שלא הודלק בשבילו שהחמירו בזה חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של התורה בשביל ישראל בשבת וכן אם הבעיר מדורת עצים בשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל להתחמם כנגדה בשבת ואפילו אם הנכרי נתכוין לטובת עצמו כגון ששכרו הישראל וקצץ לו שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה או שקצץ לו בעד כלא הדלקה והדלקה והבערה והבערה ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו אעפ"כ אסור ליהנות ממלאכתו בשבת

שהואיל וגוף הישראל יהא נהנה בשבת מגוף המלאכה הרי עיקר המלאכה נעשית בשבת בשבילו שהרי הנכרי אינו נהנה מגוף המלאכה אלא משכרה והוא מתכוין בעשיית גוף המלאכה בשבת בשביל שיהנה הישראל ממנה בשבת נמצא שעשיית מלאכת השבת היא בשבילו כשיהנה ממנה בשבת ויש לגזור גזרה שמא יאמר לו לעשותה בשבת בשביל הנאתו אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשעיקר עשייתה בשביל הנאתו:

Un goi que encendió la luz o la calefacción en Shabat para beneficio del Judío, está prohibido para todos beneficiarse, aunque no fue encendido para él, los sabios lo prohibieron por ser que se transgredió el Shabat en una actividad que la Toráh lo sanciona. Aunque el goi lo hizo para su propio beneficio, para cobrar más (para trabajar más), aunque el judío no le dijo nada, lo hace para ampliar su beneficio. Pero él lo hace para satisfacer al judío que lo emplea, por eso prohibieron el beneficio del mismo. Por motivo de que el goi no se beneficia del trabajo mismo, sino por la recompensa que lo pague y por ese motivo el lo hace.

סעיף ב'. ומכל מקום לא הטריחו על הישראל לצאת מביתו כשמדליק בו הנכרי נר בשבילו מדעת עצמו אף על פי שיש לו הנאה מאור הנר רק שלא ישתמש כלום לאורו וכן במדורה והוא הדין אם הוא שובת במלון בבית הנכרי אינו צריך לצאת ממנו כשמדליק הנכרי נר בשבילו דכיון שהוא שובת בו נעשה כביתו וטורח לו לצאת ממנו ואם רוצה לעשות מדת חסידות יהפוך פניו מאור הנר להראות שאינו חפץ בו:

Aunque se pueda quedar en su casa, aun si el goi encendió la luz o la calefacción, no debe usarlo, es mejor darse le vuelta de la luz demostrando que no quiere usarlo.

סעיף ג. ומכל מקום אם הנר הוא של ישראל צריך הוא למחות בידו לכתחלה שלא ידליקנו בשבילו מטעם שנתבאר בסי' רנ"ב וכן במדורה מעצים של ישראל (ואם לא השגיח בו והדליקו מותר לו ליהנות להשתמש לאורו ובלבד שלא יערים במחאתו)

Si la lámpara o la electricidad pertenecía al judío, debe advertirle al goi prohibiéndole tocar su luz en Shabat, y si el goi no le obedece, esta permitido usar la luz que encendió en Shabat

ואם מיחה בנכרי המשרתו בביתו ולא השגיח בו (אע"פ שמותר לו להשתמש לאור הנר שמיחה בו מכל מקום) חייב הוא לגרש מביתו את הנכרי הזה שאינו שומע לו ומדליק או מבעיר בשבילו בשבת ואע"פ שהוא מתכוין לטובת עצמו כדי להרבות בשכרו שקצץ לו בעד כל הדלקה והבערה והרי זה כקבלן שאין צריך למחות בידו אף שעושה המלאכה בחפצים של ישראל כמ"ש שם מכל מקום אסור לו להניחו שיעשה בביתו מפני מראית העין כמו שנתבאר שם:

Se el Judío advirtió al goi de no transgredir el Shabat, y el goi no le obedece, (aunque está permitido usar esa luz), debe despedir a este goi de su casa, por falta de obediencia.

סימן רע"ו סעיף ח' בקצת מקומות נהגו רבים להקל באמירה להנכרי להדליק נרות לצורך סעודה כשנכבו הנרות ואי אפשר לאכול בחשך ויש שלמדו זכות על שלא מיחו בידם חכמים לפי שסומכין על מי שאומר שלא גזרו על שבות של אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו לומר לו לעשות מלאכה גמורה של תורה ומכל מקום אם נר אחד דלוק עדיין ויכולים לאכול אצלו אסור לומר לנכרי שידליק עוד שאין כאן מצוה כל כך לדחות בשבילה שבות של אמירה לנכרי (ואם הדליק מעצמו מותר ליהנות ממנו אף לאחר שכבה הראשון כיון שעונג שבת תלוי בזה כמו שיתבאר).

En algunos lugares se acostumbró permitir decirle un goi que encienda las luces en el salón de la cena de Shabat, por ser imposible comer en la oscuridad, y hay algunos sabios que encontraron un mérito en esa conducta y - por eso lo advirtieron – ya que hay una opinión que dice que en caso de haber un impedimento de cumplir un mandamiento, se le puede pedir a un goi que transgreda el Shabat para posibilitar el cumplimiento del mandamiento. Pero si ya hay una luz encendida, no se le puede decir al goi prender más luces, ya que se puede comer con la poca luz que hay.

אבל כל אדם צריך להחמיר לעצמו שלא לומר לנכרי להדליק נר אע"פ שיושב בחושך ואינו יכול לאכול סעודת שבת לפי שרבו האומרים שלא התירו שבות במקום מצוה אלא שבות דשבות כמו שיתבאר בסי' ש"ז ודבריהם עיקר לפיכך אין להקל כלל בזה אפילו לצורך גדול אלא שאין למחות בהמקילין שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים:

Pero nosotros debemos cuidarnos de decir al goi que encienda la luz, aunque estamos en la oscuridad y no se pueda comer la cena de Shabat, porque la mayoría de los sabios opinan que aun si es para cumplir un mandamiento está prohibido a decirle al goi que transgreda el Shabat (sólo se puede pedirle que haga solamente algo que la Toráh permite y los sabios prohibieron, por eso, cuando se debe cumplir con un mandamiento de la Toráh puede decirle al goi que lo haga)

y así es la Halajáh, y no se debe permitir decirle al goi aunque sea para cumplir un mandamiento y haya gran necesidad, solamente no se debe advertir a aquellos que permiten, porque es mejor que lo hagan sin saber, y no que transgredan el Shabat con intención.

כל האסור משום "פסיק רישיה" מותר לומר לנכרי לעשותו. Todo lo que está prohibido por “Psik reshé”, está permitido decirle a un goi que lo haga en Shabat.

מה זה " פסיק רישיה "? סימן של " ו סעיף ט. מי שאוכל בגינה צריך ליזהר שלא ליטול ידיו על העשבים מפני שמשקה ומצמיח אותם, ואף שאינו מתכוין להשקות ולהצמיח אותם, אלא לנקות ידיו, מכל מקום ברור שהמלאכה נעשית גם בלי כונתו, ולכן חייב להיזהר בזה. וזה הנקרא " פסיק רישיה ולא ימות " פירוש תחתוך הראש ולא ימות הבעל חי, כוונתו רק לחתוך ולא להמית הבעל חי. מכל מקום כיון שהאיסור נעשה גם בלי כוונתו לכן אסור.

El concepto de “Psik reshe” es el siguiente: una persona que está comiendo en un jardín, debe cuidarse y no lavarse las manos sobre el pasto, el motivo es porque el agua riega y hace crecer la vegetación. Aunque la intención de él sea limpiarse las manos, el trabajo se logra aun contra su intención, por eso está prohibido lavarse las manos, indistintamente de cuál sea su intención. Este hecho de que la intención no es hacer un trabajo, pero es imposible que el trabajo no se haga, es denominado “pesik reshe”.

סימן רנ"ג סעיף י' [ואם הקדירה נוגעת בגחלים כגון שעומדת על גבי גחלים אף שהן עוממות וקטומות] אסור לישראל ליטול הקדרה משם בשבת לפי שעל ידי נטילת הקדרה הוא מחתה את הגחלים העליונות ונופלות על התחתונות ומכבות אותן והעליונות הן נבערות מאליהן על ידי חיתוי זה ואף שהוא אינו מתכוין לחתות מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הוא שאי אפשר ליטול הקדרה שלא יחתה הגחלים ומכל מקום מותר לומר לנכרי ליטלה ואף שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לנכרי לעשותו מכל מקום כאן שהאיסור נעשה מאליו בלא מתכוין והישראל אינו אומר לו כלל לעשותו אלא שולחו לעשות דבר המותר אם כן אף שמאליו נעשה האיסור הרי לא נעשה בשליחות הישראל שהישראל לא צוהו על ככה והנכרי אינו מוזהר כלל על השבת אלא שאסור לנו לשלחו לעשות איסור

En el caso de que una olla está apoyada sobre brasas, el Judío no puede mover o levantar esa olla, por ser que este movimiento obliga a que las brasas superiores se enciendan más fuertes y las brasas internas se apaguen por estar tapadas con las superiores, y aunque esta no es la intención de él, pero por ser “psik reshe” está prohibido.

Pero puede pedirle a un goi que lo retire, ¿ sea correcto que todo que yo no puede hacer no debo decir a un goi en hacerlo ? la explicación es : el goi es apoderado nuestro de retirar la olla, pero no tiene nuestra orden de prender o apagar las brasas y lo hace sin intención y sin nuestra orden, y el goi no tiene el mandamiento de Hashem, sólo esta prohibido que nosotros le pidamos transgredir, y en este caso no hay pedido nuestro, por eso está permitido.

ואילו הם הדברים שלנו אסור לעשות, ומותר לצוות לנכרי לעשותו: Estas son las actividades prohibidas hacer en Shabat, pero está permitido decirle a un goi que lo haga.

לפתוח המקרר [ כשאין בו מנורה ]. Abrir la heladera (cuando no hay lámpara) לפתוח תנור דלוק. Abrir un horno encendido לפתוח דלת נגד נר דלוק. Abrir una puerta (al exterior) frente a una vela encendida

לנגב עם בד [ סמרטוט ]. Secar o limpiar con un trapo húmedo לשטוף הכלים עם ספוג וסבון. Lavar los vajillas con esponja y detergente

Conclusión: Prohibidos: Decir o hacerle señas al goi para que haga algo prohibido en Shabat. Tener beneficio de trabajos realizados por un goi, aunque lo hizo sin nuestra indicación.

Debemos advertirle al goi que si hace algo prohibido en Shabat, y si no obedece debemos despedirlo. Aunque sea con el propósito de cumplir un mandamiento. Permitido: decirle al goi que haga algo permitido, sin intención de él de realizar un trabajo prohibido en Shabat.