אוגוסט 1 יהודיה מאיסטנבול יְהוּדִיָּה מֵאִיסְטַנְבּוּל אֶת הַכְּבָסִים הָיְתָה כּוֹבֶסֶת. " נְמַהֵר עַתָּה הַבַּיְתָה, לֶהָבָה בִּי כְּבָר תּוֹסֶסֶת !" " לוּ יָדְעָה אִמִּי, אָז חָשָׁה זֶה מִכְּבָר לְהַשִּׂיאֵנִי ! Allons doucement עוֹד תִּתְחָרְטִי בַּזְּמַן !" סְפָרַדִּי אֶחָד רוֹצֶה בִּי, לוֹ מִקְצוֹעַ יֵשׁ בַּיָּד, בְּיַהֲלוֹמִים עוֹסֵק הוּא, כֵּן, עִסּוּק נָאֶה, נֶחְמָד. Agosto 1 En Estambol avia una djudia lavava kon lishia i lo spandia. Vamos presto a kaza ke me kemo yo en brazas. Si mi mama save 'sto, m'espoza presto. "Allons doucement" te azeras pishman. Un espanyol me kere, un lavorante. Ufisio en mano tiene de diamante.

בְּצֵאתִי אִתּוֹ אָמַר לִי : " לֹא אֶנְטשׁ אוֹתָךְ לָעַד " לוֹ עָנִיתִי : " הַכֹּל הֶבֶל, דִּבּוּרִים רֵיקִים בִּלְבַד ! Allons doucement עוֹד תִּתְחָרֵט בַּזְּמַן ! " Kaminando me dizia ke de mi no s'espartia i yo le respondia ke todo es falsia. "Allons doucement" te azeras pishman.

אוגוסט 2 אויה לי הזר, מה אומללתי אוֹיָה לִי הַזָּר, מָה אֻמְלַלְתִּי, בְּשֶׁל גְּבֶרֶת אַחַת הִתְבַּלְבַּלְתִּי, אֵיךְ בָּא הַפֵּרוּד וְטֻלְטַלְתִּי ? מוּטָב לוּ לֹא בָּאתִי בִּכְלָל לָעוֹלָם. אוֹיָה, כִּי הָיִיתִי פֹּה זָר וּמְיֻתָּם, סְבָבוּנִי נָכְרִים, זָר אֲנִי לְכֻלָּם, אוֹיָה לִי ! לָעוֹלָם אָמְנָם בָּאתִי, לִחְיוֹת בְּלִי תּוֹחֶלֶת, זָר בְּאֶרֶץ נֵכָר מְקֻלֶּלֶת ; מִי נִרְפָּא מִן הַיָּד הַחוֹבֶלֶת ? אֵין גֵּהָה וּמַרְפֵּא לִכְאֵבִי בָּעוֹלָם. אוֹיָה, כִּי...

אֵין גֵּהָה וּמַרְפֵּא בָּעוֹלָם לִכְאֵבִי, מִפִּצְעֵי אַהֲבָה שׁוֹתֵת לְבָבִי, עָקַת הַפֵּרוּד שָׁבְרָה אֶת גֵּוִי בְּעוֹד הַוֶּרֶד הֵנֵץ וּפוֹרֵחַ לוֹ שָׁם. אוֹיָה, כִּי... הֵנֵץ וּפוֹרֵחַ הַוֶּרֶד בַּגַּן, מִלֵּיל וְעַד בֹּקֶר עוֹלֶה רַעֲנָן, אַךְ זֶה הֶחָרֵד לוֹ רָחוֹק הוּא מִכָּאן, אֵי שָׁם בַּמֶּרְחָק הוּא שָׁרוּי נֶעֱגָם. אוֹיָה, כִּי...

בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר הוּא תָּקוּעַ, אֶת לִבּוֹ מְיַסֵּר גַּעְגּוּעַ, עַל יָם וְחוֹלוֹת הוּא יָנוּעַ; מִכָּאן לֹא יִרְאֵנּוּ אָדָם. אוֹיָה, כִּי הָיִיתִי פֹּה זָר וּמְיֻתָּם, סְבָבוּנִי נָכְרִים, זָר אֲנִי לְכֻלָּם, אוֹיָה לִי! תורגם מתוך כת"י משה בן מיכאל הכהן (1702)

Agosto 2 Ay de mi, forastero meskino Ay de mi, forastero meskino, ke por una dama perdi mi tino, esta despartision de adonde me vino, nunka en el mundo, avia de naser. Ay de mi, forastero vini de ser, ken me vera no me savrakonoser, Ay de mi. Ya ke nasi, para ke kero la vida, seer forastero en tierra perdida. Ken es ke sano de esta mala ferida? Yagas doloriozas, de sanar no puede ser. Ay de mi...

Yagas doloriozas no pueden sanar, i feridas del amor no se pueden olvidar, para la espartision pasemsia no ay tomar, siendo una roza ke empesa a floreser. Ay de mi... Dientro de la guerta la flor florese, dezde media noche i fasta ke amanese, el ke la estremese no esta aki parese, leshos esta ke no puede pareser/ Ay de mi...

Leshos esta en tuerras ajenas' tomando eskarinyo kon grandes penas' kuando por la mar, kuando ppr las arenas' leshos esta, ke no lo puedemos veer. Ay de mi, forastero vini de ser, ken me vera no me savrakonoser, Ay de mi. Del manuskrito de Moshe ijo de Mihael 'Ha-Koen (1702)

אוגוסט 3 כבודך הגידו לי גברתי ( סונט ) כְּבוֹדֵךְ הִגִּידוּ לִי גְּבִרְתִּי, גַּם רוּם יַחֲסֵךְ הֶרְאוּנִי, פָּאז ' אֶהֱיֶה לָךְ אִם יִתְּנוּנִי, מַלְבּוּשַׁיִךְ הִקְסִימוּנִי. גְּבִרְתִּי, גַּם שָׁעָה לֹא אוּכַל לִחְיוֹת בְּלִי לִרְאוֹת פָּנַיִךְ. פְּנֵי לְבָנָה בְּמִלּוּאָהּ לָךְ, בִּשְׁבִי אֲנִי מוּבָל גְּבֶרֶת, אָסוּר בְּכֶבֶל וְשַׁרְשֶׁרֶת אֶל צַמָּתֵךְ הַנֶּהֱדֶרֶת. גְּבִרְתִּי...

שְׁלוֹשָׁה חִצִּים גְּבִרְתִּי הֵטִילָה, אֶל בֵּין קִירוֹת לִבִּי הִפִּילָה, מַכְאוֹב אַהֲבָתִי הִגְדִּילָה. גְּבִרְתִּי... גַּם תַּפּוּחִים שְׁלוֹשָׁה הֵטִילָה, בְּחֹד חֲנִית לִבִּי הִרְעִילָה, לִרְאוֹת יָפְיָהּ, אָנוּשׁ אוֹחִילָה. גְּבִרְתִּי... תורגם מתוך כת"י טיזה (1820)

Agosto 3 Me an dicho la mi senyora (soneto) Me an dicho la mi senyora ke sos de alto linaje, vos servire por moso i paje, de ver la eremozura de guestro traje. Mi senyora, ke no puedo estar sin vervos tan solo una ora. Ah, ke kara de luna entera, ke sos vos mi senyora, aprezo ne yevan [en] kadenas, la matadera, de ver la ermozura de guestra kola. Mi senyora...

Arrondjome la mi senyora tres saetas en el korason me dio tres pensetas de ver la ermozura de guestra[s] kerenchas. Mi senyora... Arrondjome la mi senyora tres mansanas, en el korason me dieron tres lansadas de ver la ermozura de guestra kara. Mi senyora... Del manuskrito Teza (1820)

אוגוסט 4 הו גברתי, גזרתך מהממת הוֹ גְּבִרְתִּי, גִּזְרָתֵךְ מְהַמֶּמֶת, בְּמִשְׁקָל וּבְמִדָּה אַתְּ מֻשְׁלֶמֶת, אֵין מִדָּה שֶׁיָּפְיֵךְ כְּלָל תּוֹחֶמֶת, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי, לַחְזוֹת בָּךְ הָנִיחִי, נִכְסַפְתִּי אֵלַיִךְ, גַּלִּי זִיו פָּנַיִךְ. גְּבִרְתִּי, לִדְבָרַי הַאֲזִינִי, הַקְשִׁיבִי הֵיטֵב וְהָבִינִי : לָךְ רֵעַ אֲנִי, הַאֲמִינִי, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי... Agosto 4 Ay dama de linda figura Ay dama de linda figura, kon pezo i mizura, para la guestra ermozura no ay pezo ni mizura. Veni mi alma, veni mi vida, yo a vos muncho keria, ke sos kara de alegria. Oyid dama loke vos digo, eskucha i mete tino: ke yo so guestro amigo. Asi tengas muncha la vida! Veni mi alma…

הוֹ גְּבִרְתִּי, שְׁחֹרַת הָעֵינַיִם, בִּגְלָלָן אֶתְאַנֵּחַ כִּפְלַיִם ; לְסוֹדִי אַל תַּצְמִיחִי כְּנָפַיִם, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי... הוֹ גְּבִרְתִּי, כָּאֹרֶן גָּבַהַתְּ, כְּמוֹ כֶּסֶף טָהוֹר מַבְהִיקָה אַתְּ, כָּל רוֹאֵךְ דַּעְתּוֹ מִתְבַּלַּעַת חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי... גְּבִרְתִּי, כְּמוֹ יָשְׁפֵה אַתְּ נוֹהֶרֶת, וּכְמוֹ יַהֲלוֹם מִזְדַּהֶרֶת, רוֹאֵךְ לֹא יִשְׁעֶה לְאַחֶרֶת, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי... Ay dama de los ojos pretos, por vos yevi munchos apretos, no deskuvras mi[s] sekretos. Asi tengas muncha la vida! Veni mi alma... Ay dama alta komo un pino, paresesh al oro fino. Ken vos ve pierde el tino. Asi tengas muncha la vida! Veni mi alma... Ay dama blanka komo el djaspe, arrelumbras komo el diamante. Ken vos mira no se desparte. Asi bivas vos munchos anyos! Veni mi alma...

גְּבִרְתִּי, בְּלָבְנֵךְ פֹּה נִשְׁטַפְתִּי, לְשֵׁמַע דְּבָרַיִךְ עֻלַּפְתִּי, לַבֹּקֶר אֵלַיִךְ נִכְסַפְתִּי, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי... גְּבִרְתִּי, יָפְיֵךְ הִקְסִימַנִי, עֻלְפֶּה נִיחוֹחֵךְ הִפִּילַנִי, אֱלֹהִים בְּמַרְאַיִךְ זִכַּנִי, חֲיִי וְשָׁנִים הַאֲרִיכִי. בּוֹאִי נִשְׁמָתִי, לַחְזוֹת בָּךְ הָנִיחִי, נִכְסַפְתִּי אֵלַיִךְ, גַּלִּי זִיו פָּנַיִךְ. תורגם מתוך כת " י טיזה ( 1820) Ay dama blanka i muncho alva, me desmaya guestra palavra. Veni dama demanyana. Asi bivas vos munchos anyos! Veni mi alma... Ay dama de ermoza kolor, me desmaya guestra golor, ke sos de dar al Dio loor, Asi tengas muncha la vida! Veni mi alma, veni mi vida, yo a vos muncho keria, ke sos kara de alegria. Del manuskrito Teza (1820)

אוגוסט 5 תצא הלבנה, על גגות אור תגיה תֵּצֵא הַלְּבָנָה, עַל גַּגּוֹת אוֹר תַּגִּיהַּ, תָּבוֹא הַכַּלָּה, לָאַרְמוֹן הִיא תַּפְסִיעַ, הֶחָתָן לָהּ זוֹרֶה מַטְבְּעוֹת בַּיָּצִיעַ. אֲהוּבִי, יְפֵהפֶה, לְצִדִּי שֶׁאֶרְאֶנּוּ ! תֵּצֵא הַלְּבָנָה, מַהֲרוּ נַעְפִּֽילָה, הִנֵּה הַכַּלָּה נִשְׂמַח וְנָגִֽילָה. יַד הֶחָתָן מַטְבְּעוֹת לָהּ הֵטִילָה. אֲהוּבִי, יְפֵהפֶה, לְצִדִּי שֶׁאֶרְאֶנּוּ ! תֵּצֵא הַלְּבָנָה, הַכַּלָּה מְטַפֶּסֶת בְּמַעֲלוֹת הָאַרְמוֹן וְנִכְנֶסֶת. יַד הֶחָתָן שַׁרְשָׁרוֹת לָהּ פּוֹרֶשֶׁת. אֲהוּבִי, יְפֵהפֶה, לְצִדִּי שֶׁאֶרְאֶנּוּ !

תֵּצֵא הַלְּבָנָה, הַכַּלָּה כְּבָר יוֹרֶדֶת, בַּחֲצֵרָהּ מְלֵאַת-חֵן הִיא עוֹמֶדֶת. לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה, בֵּן זָכָר לִי יוֹלֶדֶת. אֲהוּבִי, יְפֵהפֶה, לְצִדִּי שֶׁאֶרְאֶנּוּ! תורגם מתוך כת"י טיזה (1820)

Agosto 5 Salga la luna i por los tejados Salga la luna i por los tejados, Entre la novia i por mis palasios El novio de verla echole dukados. Mi lindo amor por aki yo me lo veya! Salga la luna i kaminaremos, Entre la novia i alegraremos. El novio de verla echole aniyos. Mi lindo amor por aki yo me lo veya! Salga la luna, por las eskaleras entre la novia por las kamaretas. El novio de verla echole kadenas. Mi lindo amor por aki yo me lo veya!

Salga la luna, i por el kortijo entre la novia kon su lindo rujo. Al anyo me vengash parida de un ijo. Mi lindo amor por aki yo me lo veya! Del manuskrito Teza (1820)

אוגוסט 6 מטיילת קטינה מְטַיֶּלֶת קָטִינָה בִּשְׁבִילֵי הַבֻּסְתָּן לִמְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. אַרְבָּעִים מַלָּחִים שִׁיר פּוֹצְחִים פֶּה אֶחָד מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. Agosto 6 Se pasea Katina por un riko verjel al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta. kuarenta marineros todos a una boz al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta.

- הוֹ מִי יְלַמְּדֵנִי שִׁיר זֶה, נֶהֱדָר ? מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. - טַפְּסִי נָא וּבוֹאִי אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. O, ke ermoza kantiga, yo la kero embezar al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta. Entra en la mi barka yo te la enbezare al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta.

בְּקָרְבָהּ, מִן הָאֶצְבַּע טַבַּעַת נָשְׁרָה מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. אַרְבָּעִים מַלָּחִים זִנְּקוּ כְּאַחַת לִמְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. El pie mitio en la barka el aniyo la kayo al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta. Kuarenta marineros s'echaron a nadar al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta.

גּוֹרָל אָז הֵטִילוּ, זָכָה הַקָּטָן, מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. מִבֵּין אַרְבָּעִים טָבַע הַקָּטָן, מְקוֹם בּוֹ הַנַּחַל נִשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם. צְלוּלִים שָׁם הַמַּיִם תָּפֵל טַעֲמָם. Echaron pares i nones al mas chiko le kayo al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta. De los kuarenta de eyos el chiko s'aogo al bodre del rio al agua de la mar. Shavda esta salada esta.

אוגוסט 7 תמירה את גברתי תְּמִירָה אַתְּ גְּבִרְתִּי, כְּמוֹ בְּרוֹשׁ, רוּם קוֹמָה לָךְ ; מְאִירָה אַתְּ גְּבִרְתִּי, כְּפָז לִי נוֹגַהַת. אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מְצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. מִיּוֹם בָּךְ חָזִיתִי בָּרְאִי כֹּה נִשְׁקֶפֶת, לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ, הָהּ, נַפְשִׁי מִשְׁתּוֹקֶקֶת. Agosto 7 Alta sosh mi dama Alta sosh mi dama, alta komo el pino. Tu me arrelumbras komo el oro fino. Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi. De vez ke vos veo de kara en el espejo, me se arranka la alma por vos dar un bezo.

אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מִצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי עוֹד יֹפִי כָּזֶה, רַחֲמִי נָא עַל נַעַר, אוֹהֵב וְהוֹזֶה. אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מִצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi. Nunka me tuvierash tanta ermozura, matash un mansevo ke ainda es kriatura Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi.

- דַּי לְךָ עֶלֶם שִׂים קֵץ לַפִּטְפּוּט, לִתְשׁוּבָה לֹא תִּזְכֶּה אִם תַּזְקִין אוֹ תָּמוּת. אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מִצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. קַבֵּל עֲצָתִי, הַפְלֵג לְצָרְפַת, אוּלַי שָׁם תִּמְצָא אוֹהֶבֶת אַחַת אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מִצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. -Ya basta mansevo avlar boverias, non vos do repuesta si avlaresh sien dias. Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi. Tomad mi konsejo, andad vos a Fransia, ayi toparash ken vos kiera bien. Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi.

אַחַת שֶׁאוֹתְךָ לֶאֱהֹב שָׁם תּוּכַל, כִּי מִמֶּנִּי תִּקְוָה לֹא תִּצְמַח לְךָ כְּלָל. אִמְרִי נָא לִי כֵּן, עָיַפְתִּי, אָכֵן, מִצְּפוֹת בָּךְ מִנֶּגֶד לִבִּי הִתְאַבֵּן. Ayi fayarash ken vos kiera bien, ke de mi en tanto esperansa no tenesh. Dizme un si ke yo ya me kansi de vos ver de enfrente yo ya me ansyi.

אוגוסט 8 אתחנן לאל לאמור אֶתְחַנֵּן לָאֵל לֵאמֹר : נָא הָפְכֵנִי לְצִפּוֹר, שֶׁכְּנָפַי יִשְּׂאוּ אוֹתִי אֶל חַלּוֹן אֲהוּבָתִי. שְׁחַרְחֹרֶת אַתְּ, בַּת - חֵן, אֲבָל לֵב רַחוּם לָךְ אֵין, בִּי שִׂחַקְתְּ, גָּנַבְתְּ לִבִּי עֵת לָחַשְׁתְּ לִי : " אֲהוּבִי ". הָהּ, לִבִּי מִתְיַסֵּר, בְּאֵשׁ אַהֲבָה בּוֹעֵר, אִם פָּנַיִךְ לֹא אֶשְׁכַּח, גַּם הָאֵשׁ כְּלָל לֹא תִּדְעַךְ. Agosto 8 Dia i noche rogo al Dio ke me aga un pasharo, para bolar al aver alkansar al mi amor. Ah! Ah! Mi korason 'sto 'nfalmando n'el amor. No me keda la dolor si no tengo al mi amor.

נֶשֶׁר הַמַּמְרִיא אֶל עָל, חָג סוֹבֵב וְלֹא יֶחְדַּל, כָּךְ זוֹלְגוֹת, זוֹלְגוֹת עֵינַי, לֹא תֶּחְדַּלְנָה דִּמְעוֹתַי. Las agilas del aver ya no kedan de bolar, ansi 'stan los mis ojos ke no kedan de yorar.

אוגוסט 9 השמועה, שמועה דוחקת הַשְּׁמוּעָה, שְׁמוּעָה דּוֹחֶקֶת, הֲמֻלַּת הַשּׁוּק שׁוֹקֶקֶת : עִם מַרְכֹּלֶת מְצֻמֶּקֶת בָּא רַבִּינוֹ אַבּוֹאַף. פַּמְפַּרַפָּם מוֹרִיס מִגְבַּעַת, פַּמְפַּרַפָּם מוֹרִיס מַקְלוֹן, אַחֲרֶיךָ מִשְׁתַּגַּעַת - עִם סִכָּה וּפַּפִּיּוֹן... מְגֻנְדָּר, אַפְּךָ הוֹרֵד נָא, דַּי כְּבָר, מִי אַתָּה בִּכְלָל ? קַח שַׁרְוָאל הַשׁוּקָה רֵד נָא וְתִמְכֹּר שָׁם קַשְׁקָבָל. Agosto 9 Van i vienen havadizes Van i vienen havadizes, vendedor de bilibizes, eskarvador de las yindrizes el Rabino Abuaf. Pamparapam Moris Kapelo Pamparapam Moris Baston Pamparapam Moris Grevata Telas d'el mi korason. Franko sos de soy no vienes remata esta frankedad vistite una brageta va i vende kashkaval

פַּמְפַּרַפָּם מוֹרִיס מִגְבַּעַת, פַּמְפַּרַפָּם מוֹרִיס מַקְלוֹן, אַחֲרֶיךָ מִשְׁתַּגַּעַת - עִם סִכָּה וּפַּפִּיּוֹן... Pamparapam Moris Kapelo Pamparapam Moris Baston Pamparapam Moris Grevata Telas d'el mi korason.

אוגוסט 10 כה בהיר הוא אור הסהר כֹּה בָּהִיר הוּא אוֹר הַסַּהַר שֶׁבַּמְּרוֹמִים עוֹמֵד, בַּת יָפָה שֶׁאֵין מַזָּל לָהּ הֵן מוּטָב - לֹא תִּוָּלֵד. שְׁתֵּי עֵינַי לַיָּם יַשְׁקִיפוּ כְּבָר עָיְפוּ הֵן עַד לִמְאוֹד, הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת שָׁבוֹת הֵן וּמִמְּךָ מִכְתָּב אֵין עוֹד. אִמָּא יְקָרָה, שִׁמְעִי נָא מָה רָאִיתִי בַּחֲלוֹם : עַל סוּסוֹ פָּאשָׁה הִגִּיעַ וְחָטַף אוֹתִי פִּתְאוֹם. Agosto 10 Alta alta es la luna kuando empesa esklareser. Ija ermoza sin ventura nunka ayege a naser. Los mis ojos shesherean de tanto mirar la mar, vapores ya van i vienen, letra para mi no ay. Mama mia, mi kerida, un suenyo me sonyi, en mi suenyo me sonyava ke pasha turko me yevava.

בִּמְרוֹמֵי אִילָן פּוֹרֵחַ צִפּוֹרִים שָׁרוֹת לָרֹב וְהָאוֹהֲבִים לְמַטָּה מִתְעַנִּים הֵם בְּמַכְאוֹב. Pasharikos chuchulean en los arvoles de flor, ay debasho se asentan los ke sufren de l' amor.

אוגוסט 11 לקטינה השכנה לְקָטִינָה הַשְּׁכֵנָה בְּבֵיתָהּ יֵשׁ מְכוֹנָה - לֹא תֵּדַע לִתְפֹּר ! כְּבָר לִתְפֹּר הִיא מוּכָנָה, אֲבָל אֵין לָהּ מְכוֹנָה... מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? אַמָאן, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? דִּיאָמַנְטֵי הִתְיַשְּׁבָה לָהּ - הַשִּׂמְלָה הִסְתּוֹבְבָה לָהּ. מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? Agosto 11 La vezina Katina Tiene buena makina No save kuzir, no save kuzir. Kuzir ya save, makina no tiene Komo se va 'zer Aman! Komo se va 'zer? La vezina Diamante Lo d'atras para delantre Komo se va 'zer

הָאָחוֹר מוּל הַבִּרְכַּיִם, הַפָּנִים - לָאֲחוֹרַיִם. מַה יִהְיֶה הַסּוֹף ? אַמָאן, מַה יִהְיֶה הַסּוֹף ? הַגְּבֶרֶת " בְּלוּיַת גֶּרֶב " מַזְמִינָה אוֹתִי כָּל עֶרֶב מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? שֶׁאָסוּר אֶל הַגִּנָּה וְאֶנְעַץ לָהּ שׁוֹשַׁנָּה מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? אַמָאן, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף ? La vezina Diamante Lo d'atrs para delantre Komo se va 'zer Aman! Komo se va 'zer? La bulisa sapateta m'arrogo ke se la meta Komo se va 'zer M'arrogo ke se la meta la kondja en la kavesa. Komo se va 'zer Aman! Komo se va 'zer?

אוגוסט 12 מה נפלא כל זה הביטי מַה נִּפְלָא כָּל זֶה הַבִּיטִי, אֵיךְ נִגְזַר פֹּה מִמָּרוֹם, שֶׁנִּהְיֶה שְׁכֵנִים וְכָכָה נִתְאַהֵב יַלְדָּה פִּתְאוֹם. אַתְּ מֵעַל, אֲנִי מִלְּמַטָּה וּפָרְחָה הָאַהֲבָה, נָא הַפְצִירִי בְּהוֹרַיִךְ : יַכְנִיסוּנוּ לַחֻפָּה. חַלּוֹנֵךָ כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ כְּלָל לֹא בְּהֶשֵּׂג יָדַי, צַמָּתֵךְ שִׁלְחִי מִלְּמַעְלָה אֲנַגֵּב בָּהּ דִּמְעוֹתַי. Agosto 12 Mira rodeos de los sielos i maravias del Dio, ke kayeramos vizinos, ke mos amemos los dos. Tu di arriva - yo de abasho, empesimos el amor. Rogale a tus parientes ke mos kazemos los dos Las tus ventans son muy altas, yo no te puedo alkansar. Echame tus kolas largas, alimpiare mis lagrimas.

הֵן כְּמוֹ נֵר אֲנִי גּוֹוֵעַ עֵת יָפְיֵךְ הוֹלֵךְ וָרַב, מַכְאוֹבוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ וְלִבִּי יִדְאַב, יִדְאַב. כְּבָר כָּלֶה אַט אַט הַחֵלֶב, עוֹד מְעַט יִדְעַךְ הַנֵּר. לִי סֵרַבְתְּ, לָכֵן בְּלִי הֶרֶף זַעֲקִי הוֹלֵךְ גּוֹבֵר. Si dirritio mi ermozura i la tuya va pujando. Por ti mi amor muy puro i korason muy blando. Se derritio en mi sevo, las telas de mi korason, porke tu me rifuzates, non kedo mi esklamasion.

אוגוסט 13 בואי נא לפלסטינה בּוֹאִי נָא לְפָּלֶסְטִינָה, לִי אָמְרוּ, עוֹשִׂים שָׁם הוֹן ! מִמְּצוּקוֹת נִבְרַח, שִׁמְעִי נָא ! אַמָאן, אַמָאן ! הַחַיִּים שָׁם שִׁגָּעוֹן ! בִּבְלוֹאִים וּבַד קָרוּעַ לְשֵׂאתֵךְ פֹּה אֲמַהֵר, אִם בְּקָדְקוֹדֵךְ יֵשׁ מֹחַ, אַמָאן, אַמָאן ! עַל נְדוּנְיָה אֲוַתֵּר. חֶמְדָּתִי אֶבְנֶה לָךְ בַּיִת בַּמָּקוֹם הֲכִי נֶחְמָד, כְּמוֹ אַרְמוֹן יִהְיֶה הַבַּיִת, אַמָאן, אַמָאן ! וּמוֹלֶכֶת בּוֹ רַק אַתְּ.

- אִמָּא'לה, הוּא לִי מַצִּיעַ לְשֵׂאתֵנִי בְּלִי דִּחוּי, בַּיִת יֵשׁ לוֹ, גַּם הִבְטִיחַ, אַמָאן, אַמָאן! לְפַנְּקֵנִי כָּרָאוּי. לְדַבֵּר עִבְרִית תִּלְמַד שָׁם וַאֲנִי - לְשׁוֹן פַלַּאח, שָׁם תַּשְׁלִיךְ אֶת הַמִּגְבַּעַת, אַמָאן, אַמָאן! וַאֲוִיר תִּנְשֹׁם אָז, צַח. בְּעֶשְׂרִים גְּרוּשׁ שֶׁאַרְוִיחַ, לְפַרְנֵס אוֹתָךְ אוּכַל, רַק אִמֵּךְ, כְּמוֹ קוֹץ תַּפְרִיעַ, אַמָאן, אַמָאן! מִי סוֹבֵל אוֹתָהּ בִּכְלָל!

Agosto 13 Vamos a Palestina deke aya ay muncho ganar. Fuyiremos de la pena, Aman, aman! Ah, para mos pueder salvar. Kon un trapo i un handrajo yo a ti te va tomar, si tu sos ninya kurnaza, Aman, aman! Ah, no te traygas ashugar. Te vo a fraguar una kaza en el mas mijor lugar. Te vo a fraguar una kaza, Aman,aman! Ah, en el mas mijor lugar.

Va korriendo ande mama: 'Sta i la propozision solo kero una kama, Aman, aman! Ah, para azer konsolasion. Tu embeza en ebreo, yo en filah i en aliman. Aremata el chapeo, Aman, aman! Ah, para kaminar ferah. Vente groshikos al dia gano, ya te puedo mantener, ma tu madre tiene gajo, Aman, aman! Ah, no la puedo sostener

אוגוסט 14 אצל " גולדן " כבר נרשמתי אֵצֶל " גוֹלְדֶן " כְּבָר נִרְשַׁמְתִּי לַעֲלוֹת לְפָּלֶשְׂתִּינָה וְשֶׁבַע שָׁנִים הִמְתַּנְתִּי לְקַבֵּל אַשְׁרַת כְּנִיסָה וְעוֹד שֶׁבַע פֹּה אַמְתִּינָה לַעֲלוֹת לְפָּלֶשְׂתִּינָה. שָׁנָה תְּמִימָה פַּת וְזֵיתִים כְּדֵי לָבוֹא לְפָּלֶשְׂתִּינָה בִּנְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ עַד עוֹלַם לֹא אֶתְיַגֵּעַ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ. Agosto 14 Ande Golden me adresi para ir a Palestina. Siete anyos asperi para ke me den la viza, i otros siete vo 'sperar para ir a Palestina. Anyo 'ntero pan i azetunas para ir a Palestina, chikos i grandes mos vamos a ir para lavorar la tierra, yo nunka me vo enfasiar de lavorar la tierra.

הַסְּפִינָה כְּבָר מִתְרַחֶקֶת וְעֵינַי מָלְאוּ דִּמְעָה. בִּנְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ עַד עוֹלַם לֹא אֶתְיַגֵּעַ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ. הַסְּפִינָה כְּבָר מִתְרַחֶקֶת וְעֵינַי מָלְאוּ דִּמְעָה. לֹא מִצַּעַר בּוֹכִיּוֹת הֵן הֵן בּוֹכוֹת מֵרֹב שִׂמְחָה. לְחֵיפָה הִנֵּה הִגַּעְנוּ וְנָשַׁקְנוּ אַדְמָתָהּ. עַד עוֹלַם לֹא אֶתְיַגֵּעַ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ. El vapor se va aleshando los mis ojos van yorando. Chikos i grandes mos vamos a ir para lavorar la tierra, yo nunka me vo enfasiar de lavorar la tierra. El vapor se va aleshando los mis ojos van yorando, si no es de mirikia, es de alegria. A Haifa ya arrivimos la tierra ya bezimos, yo nunka me vo enfasiar de lavorar la tierra.

אוגוסט 15 בדרך אל אדמת הקדש בַּדֶּרֶךְ אֶל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ נַפְשִׁי בְּאַהֲבָה נִמְלֵאת. עֲלִי, קוֹלֵךְ בְּשִׁיר הַרְנִינִי אַתְּ אַרְצֵנוּ יִשְׂרָאֵל. מִיָּפְיֵךְ עַד מָה הֻקְסַמְנוּ עֵת הִפְצִיעַ שַׁחֲרֵךְ וְעַמֵּךְ לֹא יִתְיַגֵּעַ טוֹב יָבִיא לָךְ יִשְׂרָאֵל. פָּלֶשְׂתִּינָה מַה קְּדוֹשָׁה אַתְּ נִכְסָפִים אֵלַיִךְ כֹּל. עֲלִי, קוֹלֵךְ בְּשִׁיר הַרְנִינִי, וְהָצִיפִי הַלְּבָבוֹת. Agosto 15 En pasando por la Tierra Santa mi alma se inche de amor, alevanta i tu sola kanta, ke sos muestra tierra, Israel. La tu ermozura mos enkanta, kuando el dia empesa a 'sklareser, i tu puevlo nunka se kansa de traer la paz en Iarael. Palestina, tu ermoza i santa kuanto tu sos dezeada, alevanta i tu sola kanta paz i amor dientro del korason.

הוֹ, צִיּוֹן, מַה יְּקָרָה אַתְּ שְׁמֵךְ בְּבוֹרֵא עוֹלָם נִקְשָׁר שׁוּבִי לַבְלְבִי כְּקֶדֶם בָּךְ לֵב כֹּל יָגִיל יִשְׂמַח. O, Sion tu ovra es kerida, i tu nombre imita al Kriador, tornar verso la tierra enfloresida la tierra ke alegra el korason.