La bandera de Simjat Torá Haciendo historia תולדותיו של דגל שמחת תורה בישראל La bandera de Simjat Torá Haciendo historia

בקהילות אשכנז היו הילדים באים לבית הכנסת בליל שמחת תורה כשדגלים בידיהם, כמנהג הקיים כנראה כבר במאה השבע עשרה. הדגלים שהודפסו ונמצאים לנו גם היום, עשויים נייר הנקרע בקלות, הם מסוף המאה ה- 19, מספרם קטן ונדירותם רבה לנוכח אי השתמרותם. הדגלים שהודפסו ושמשו במזרח ומרכז אירופה, נשאו תמונות של חג הסוכות ושמחת התורה ועוטרו בפסוקים מקובלים נוסח: "בסכת תשבו שבעת ימים" ו"אגיל ואשמח בשמחת תורה". En las comunidades ashkenaziot los chicos iban al “Beit Hakneset” la noche de “Simjat Torá” con banderas, costumbre que aparentemente ya existía desde el siglo XVII. Las banderas impresas de papel que conocemos hoy datan de fines del siglo XIX. Acostumbraban decorar las banderas que se utilizaban en Europa oriental y central con dibujos alusivos a “Sucot” y “Simjat Torá”, acompañadas de leyendas como: “Besukot teshvu shivat iamaim” (En sucot habitarán 7 días) y “Aguil veesmaj besimjat torá” (Me regocijaré y alegraré en Simjat Torá).

Con el advenimiento del Sionismo aparecieron nuevas imágenes, entre ellas los retratos de los dirigentes sionistas. A principios del siglo XX el retrato de Herzl era el más difundido. La leyenda “Ki mitzión tetzé torá udvar Ad-nai mirushalaim” (Porque de Tizón saldrá la Torá y la palabra de D-s de Ierushalaim) fue impresa, en principio, en las banderas que aparecieron en los años veinte en el centro de Europa, aparentemente en Viena, luego llegó a Israel y allí se difundió en diferentes versiones a lo largo de los años treinta, cincuenta y sesenta. הופעת הציונות יצרה מעגל חדש של דימויים חזותיים ובראשם מנהיגי התנועה שהפכו גם לדיוקן מוכר של תוצרי אמנות עממית. בראשיתה של המאה העשרים היה דיוקנו של הרצל מראה מבוקש שהופץ בשלל צורות. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם", נדפס ככותרת לדגל של חג שנדפס לראשונה בשנות העשרים במרכז אירופה (כנראה בוינה), "עלה" ארצה וזכה למספר גרסאות מודפסות נוספות בשנות השלושים, החמישים והשישים

La creación del Estado de Israel también fue plasmada en las banderas de “Simjat Torá”, se diseñaron banderas con adornos israelíes tradicionales junto a los símbolos del nuevo Estado. El dibujante David Guilboa plasmó a principios de los años cincuenta el baile y la alegría de “Simjat Torá” fuera del ámbito sinagogal, por parte de niños israelíes sobre paisajes naturales. הקמת מדינת ישראל מצאה ביטוי גם בציור דגלי החג, שעיצובם נסמך על מסורת קישוט ארץ ישראלית לה נוספו גם מסמליה של המדינה החדשה. הצייר דוד גלבוע הבליט בראשית שנות החמישים שמחת ריקוד חג המתקיימת מחוץ למרחב בית הכנסת, כיאה ל"ילדי הטבע" הציוניים.

Una variedad de banderas fueron decoradas con niños festejando en el “Beit Hakneset” por parte de creativos de Ierushalaim y de Tel Aviv, quienes diseñaron banderas con ilustraciones y leyendas referidas a las “Hoshanot” en variados colores. El diseño más popular resultó ser aquel que mostraba el “Arón Hakodesh” en el centro de la bandera y dos puertas realizadas en cartón que al abrirlas se descubrían “Sifrei Torá”. דגלים רבים עוטרו במראה מקובל של ילדים חוגגים בבית הכנסת. יצרני מרבית הדגלים היו "זסלנסקי" בירושלים – מפיץ וגם יצרן לעת מצוא, ו"מרכז התמונות" בתל אביב. אלה שבו והבליטו מראות מוכרים בצידו המצויר של הדגל ומסורת קבועה של הדפסת פיוטי "הושענות" בצידו השני של הדגל הצבעוני. היבט עיצובי בולט שהיה למנהג רווח היה "ארון הקודש" במרכזו של הדגל - שתי דלתות קרטון שפתיחתן חשפה בדרך כלל ציור תמים של ספרי תורה כרוכים גם הם ע"פ הגרסה האשכנזית - לשמחת סקרנותם של הילדים. גזירת שני חלקי "ארון התורה" כדי לאפשר פתיחת ה"דלתות".

La Guerra del Sinai en 1956 y la liberación de zonas con pasado bíblico despertaron un sentimiento de orgullo y amor hacia el soldado israelí como portador de la alegría de la festividad. La Guerra de los Seis Días en 1967 acentuó el concepto del soldado triunfador y su imagen adornó infinidad de banderas, muchas con el fondo del “Kotel Hamaarabí”, el “Kotel” pasó a ser un componente central de las banderas de “Simjat Torá” de los años setenta como símbolo de un Israel que vuelve a sus fuentes judías y así mismo reza por la paz. מלחמת סיני 1956, וגאולת מחוזות עבר מקראי, מקמו גם את נוכחותו החזותית של החייל הישראלי, מופת של גאוה ואהבה, כמבשר שמחת החג. מלחמת ששת הימים 1967 שבה והציגה שמחת תורה בדמות החייל הצה"לי הגואל, שדיוקנו הנוצץ והמנצח עיטר אינספור תוצרי אמנות שימושית והובלט גם במראה הדגלים, ובעיקר על רקע הכותל בירושלים. הכותל המערבי שב להיות מרכיב חזותי מרכזי גם בדגלי החג של שנות השבעים כסמן מאפיין של ישראליות השבה למקורותיה החזותיים היהודיים, וכרקע מוסכם של תפילה לשלום.

En los últimos años, las banderas de “Simjat Torá” tomaron gran impulso renovándose. Se imprimieron banderas con motivos tradicionales en China, en Estados Unidos y también en Israel con un espíritu nacional. כיום מודפסים דגלים עם מוטיבים מסורתיים בסין וגם בארצות הברית ומעטים גם כאן שתמציתם קו לאומי עדתי בנוסח מנהיגיה של תנועת ש"ס בדרך אל בית כנסת וסוכה בשנות אלפיים.

“ Y te alegrarás en tus fiestas…” "ושמחת בחגיך..." “ Y te alegrarás en tus fiestas…”

Extraído de http://www.e-mago.co.il/news/168.htm