מצגות המרתון מערכת ההובלה מערכת ההגנה תפקידי מערכת ההובלה נושאי השיעור

Presentación del tema: "מצגות המרתון מערכת ההובלה מערכת ההגנה תפקידי מערכת ההובלה נושאי השיעור"— Transcripción de la presentación:

1 מצגות המרתון מערכת ההובלה מערכת ההגנה תפקידי מערכת ההובלה נושאי השיעור
מבנה המערכת: המחזור הגדול והמחזור הקטן תפוקת לב וויסות קצב הלב כלי הדם (עורקים ורידים ונימים) – התאמה בין מבנה לתפקוד, שינוי בזרימת הדם לאברים השונים במצבי פעילות שונים לחץ דם רקמת הדם מערכת ההגנה נושאי השיעור מערכי ההגנה של הגוף: מערכי ההגנה הראשון והשני – תגובה לא-ייחודית מערך ההגנה השלישי (מערכת החיסון) – תגובה ייחודית הזיכרון החיסוני חיסונים: פעיל וסביל השתלות אברים

2 התפקידים העיקריים של מערכת ההובלה:
תפקידי מערכת ההובלה התפקידים העיקריים של מערכת ההובלה: הובלה של חומרים שונים: דוגמאות: הובלת חמצן מן הריאות לתאי גוף; הובלת CO2 בכיוון ההפוך; הובלת תוצרי עיכול ממערכת העיכול אל תאי הגוף; הובלת הורמונים מבלוטות ההפרשה אל אברי המטרה. הגנה: תאי הדם הלבנים פועלים נגד גורמים זרים החודרים לגוף. שמירה על טמפ' גוף קבועה בעזרת כיווץ/הרחבת כלי הדם ההיקפיים בעת פעילות גופנית נוצרים בתאי השרירים עודפי חום. במצב זה יש הרחבה של כלי הדם ההיקפיים, הדם הזורם בקרבת השרירים מתחמם, וכאשר הוא זורם בכלי הדם ההיקפיים, חום עובר ממנו אל האוויר, שהטמפרטורה שלו נמוכה יותר. בעת שהות במקום קר, כלי הדם ההיקפיים מתכווצים ופחות דם זורם מתחת לעור, ולכן פחות חום עובר מהגוף לסביבה. כלומר לדם תפקיד חשוב בשמירת ההומאוסטזיס של טמפרטורת גוף קבועה.

3 מערכת ההובלה מורכבת מהלב ומשלושה סוגים של כלי דם (צינורות):
מבנה מערכת ההובלה    מערכת ההובלה מורכבת מהלב ומשלושה סוגים של כלי דם (צינורות): עורקים, ורידים ונימים. בתמונה רואים את העורקים ואת הוורידים. הנימים, הנמצאים בין העורקים לוורידים, אינם מופיעים, מכיוון שקוטרם קטן מקוטר העורקים והוורידים ומידותיהם מזעריות (5-7 מיקרון). עורק הוא צינור שמזרים דם מכיוון הלב. וריד הוא צינור שמזרים דם לכיוון הלב.

4 מסלול זרימת הדם וחילופי החומרים עם הרקמות
מסלול זרימת הדם וחילופי החומרים עם הרקמות   בזמן שהדם עובר בריאות, מתחוללים חילופי גזים בין הדם שבנימי הריאות ובין נאדיות הריאה: חמצן עובר מהנאדיות לדם, ופחמן דו-חמצני עובר מהדם לנאדיות.  לב  גוף הדם זורם ללב (לצד השמאלי של הלב), הדם מוזרם אל הריאות הדם חוזר אל הצד הימני של הלב הלב מתכווץ ו"דוחף" את הדם אל כל חלקי הגוף, בזמן שהדם זורם בנימים בקרבת תאי הגוף, חמצן וחומרי מזון עוברים ממנו אל התאים, ופחמן דו-חמצני וחומרי הפרשה אחרים עוברים מהתאים לדם.

5 המחזור הגדול והמחזור הקטן
מחזור הדם מורכב מהמחזור הגדול והמחזור הקטן:  ריאות  לב  גוף  מחזור הדם הגדול (מחזור לב-גוף-לב) כולל את כלי הדם המעבירים דם מהלב לגוף ובחזרה מהגוף ללב. (כולל: עורקים, ורידים, נימים).  מחזור הדם הקטן ( מחזור לב-ריאות-לב): כולל את כלי הדם שמעבירים דם מהלב אל הריאות וחזרה אל הלב.

6 שאלה 1 שאלה 1: האם בכל העורקים זורם דם עשיר בחמצן ובכל הוורידים זורם דם עני בחמצן?

7 תשובה שאלה 1: האם בכל העורקים זורם דם עשיר בחמצן ובכל הוורידים זורם דם עני בחמצן? תשובה: לא. עורקי המחזור הגדול מובילים דם עשיר בחמצן, ואולם עורקי המחזור הקטן מובילים דם דל בחמצן (מהלב לריאות). כלומר, עורק מוגדר לפי כיוון הזרימה (צינור שמזרים דם מכיוון הלב) ולא לפי תכולת הדם שבו. ורידי המחזור הגדול מובילים דם דל בחמצן ועשיר ב-CO2 , ואולם ורידי המחזור הקטן מובילים דם עשיר בחמצן ודל ב-CO2 (מהריאות ללב). כלומר, וריד מוגדר לפי כיוון הזרימה (צינור שמזרים דם לכיוון הלב) ולא לפי תכולת הדם שבו.

8 מדוע דרושה משאבה (הלב) במערכת ההובלה + שאלה 2
מדוע דרושה משאבה (הלב) במערכת ההובלה + שאלה 2   הלב דרוש על מנת: א. לאפשר זרימה גם נגד כוח הכובד (לדוגמה, לראש). ב. לאפשר זרימה מהירה לכל חלקי הגוף, למרות הפיצול למספר עצום של צינורות. הלב מורכב משני חלקים, שמאלי וימני, נפרדים לחלוטין. כל אחד משני החלקים מורכב מעלייה וחדר.  *שסתומי המפרשים נמצאים בין העליות לחדרים. *שסתומי הכיסים נמצאים בין החדרים לעורקים. נדון בשסתומים בהמשך שאלה 2: מדוע יש צורך בהפרדה לשני חלקים נפרדים לחלוטין?

9 תשובה שאלה 2: מדוע יש צורך בהפרדת הלב לשני חלקים נפרדים לחלוטין? תשובה: יש צורך בהפרדה כדי למנוע ערבוב בין דם עשיר בחמצן המגיע מהריאות אל הצד השמאלי של הלב ומוזרם לגוף, ובין דם עני בחמצן המגיע מהגוף אל הצד הימני של הלב ומוזרם לריאות.

10 שאלה 3: ההבדל בעובי הדפנות של החדר השמאלי והחדר הימני
יש הבדל גדול בין עובי הדופן של החדר השמאלי לעובי הדופן של החדר הימני של הלב. עובי הדופן של החדר השמאלי גדול בהרבה מעובי הדופן של החדר הימני. הסבירו מדוע.

11 תשובה שאלה 3: יש הבדל גדול בין עובי הדופן של החדר השמאלי לעובי הדופן של החדר הימני של הלב. עובי הדופן של החדר השמאלי גדול בהרבה מעובי הדופן של החדר הימני. הסבירו מדוע. תשובה: ככל שהדופן עבה יותר כך יש בה יותר שרירים והיא מסוגלת להתכווץ חזק יותר. החדר השמאלי דוחף את הדם למרחק גדול (לכל חלקי הגוף) ובמקצת המקרים גם נגד כוח הכובד (אל חלקי הגוף הגבוהים מהלב), ולכן הוא צריך להיות חזק. לעומתו, החדר הימני דוחף את הדם למרחק קצר, ולכן הוא אינו צריך להיות חזק. אם החדר הימני ידחוף את הדם בעצמה גדולה מדי הוא עלול לגרום לקריעת נימי הדם בריאות.

12 השסתומים מאפשרים תנועה רק בכיוון אחד.
מחזור הלב הדם נכנס ללב מהוורידים אל העליות, עובר לחדרים, ומהם מוזרם אל העורקים.    ללב יש שני מצבים: א. הרפיה – הלב מתרחב והלחץ בו יורד, עקב כך, דם עובר מהוורידים אל הלב. ב. התכווצות – הלב מתכווץ (תחילה העליות, ומיד לאחר מכן החדרים), הלחץ בו עולה והדם נדחף החוצה אל העורקים. מחזור אחד של הרפיה והתכווצות נקרא מחזור הלב. בין העליות והחדרים יש שסתומי מפרשים, בין החדרים והעורקים יש שסתומי כיסים. השסתומים מאפשרים תנועה רק בכיוון אחד. קולות הלב הם קול סגירת שסתומי הלב.

13 מחזור הלב : הרחבה מעבר לנדרש על פי הסילבוס
מחזור הלב : הרחבה מעבר לנדרש על פי הסילבוס   שלבי מחזור הלב: (הרפיה והתכווצות אחת של הלב) כלומר פעימת לב אחת. הרפיה: דם נכנס מהוורידים לעליות (מהוורידים החלולים אל העלייה הימנית ומוורידי הריאות אל העלייה השמאלית). התכווצות העליות: הדם עובר מהעליות לחדרים. שסתומי המפרשים נפתחים עקב לחץ הדם מכיוון העליות. התכווצות החדרים: הדם עובר מהחדרים לעורקים (מהחדר השמאלי לאבי העורקים ומהחדר הימני לעורק הריאה). שסתומי המפרשים נסגרים עקב לחץ הדם מהחדרים לכיוון העליות. שסתומי הכיסים נפתחים עקב לחץ הדם מכיוון החדר אל העליות. בהרפיה של מחזור הלב הבא: הדם נמצא בעורקים. לחץ הדם גורם לסגירת שסתומי הכיסים, וכך נמנעת חזרת הדם מהעורקים לחדרים. הרפיית הלב נקראת דיאסטולה. (זה זמן המנוחה של הלב!) התכווצות הלב (העליות והחדרים) נקראת סיסטולה.

14 שאלה 4 שאלה 4: תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו. במסלולו, תא זה היה חייב לעבור דרך: א. הראש ב. הריאות ג. מעי הדק ד. הכבד

15 תשובה: משפט ב'. שאלה 4: תשובה
תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו. במסלולו, תא זה היה חייב לעבור דרך: א. הראש ב. הריאות ג. מעי הדק ד. הכבד תשובה: משפט ב'.

16 עורקים כליליים, ורידים כליליים
עורקים כליליים=עורקים המספקים חמצן ומזון לתאי הלב. ורידים כליליים=ורידים המפנים פחמן דו-חמצני וחומרי פסולת מתאי הלב. הלב אינו מקבל אספקת חמצן ומזון מהדם הזורם בתוכו, אלא מהעורקים הכליליים. אפשר לדמותו לפקיד בנק שדרכו עוברים כספי הלקוחות ואילו את כספו שלו הוא מקבל ממעסיקו בתור משכורת.

17 קוצב לב קוצב הלב הוא אזור בדופן העלייה הימנית אשר מייצר גירויים חשמליים המתפשטים בלב וגורמים להתכווצותו. אמנם קוצב הלב מפיק גירויים באופן עצמאי, אך הוא מבוקר ע"י מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית המגבירות את קצב הלב או מאיטות אותו לפי צורכי הגוף. אל קוצב הלב מגיעים גירויים להתכווצות מהמח דרך העצבים, ודרך ההורמון אדרנלין המופרש מבלוטת יותרת הכיליה. לעיתים עקב מחלות נפגע קוצב הלב, ואחד הפתרונות לבעיה הוא השתלה של קוצב לב מלאכותי. ©shutterstock.com/Alexonline

18 ויסות קצב הלב במצב של פעילות גופנית, קצב הנשימה בתאי השרירים עולה, כדי להפיק אנרגיה הנחוצה לתהליך ההתכווצות. הפחמן הדו-חמצני שנוצר נפלט לדם ועקב כך עולה ריכוזו בדם. גם ריכוז החמצן בדם יורד עקב הצריכה המוגברת בתאי השרירים. תאי חישה ייחודיים ל-CO2 חשים את העלייה בריכוזו ומעבירים את המידע למרכז הלב במוח. המוח מעביר "הוראות" דרך מערכת העצבים: לבלוטת יותרה הכִּליה, להפריש את ההורמון אדרנלין, המגיע ללב* וגורם לו: ללב* וגורם לו: להגביר את קצב ההתכווצויות ואת נפח הפעימה. תפוקת הלב יכולה לגדול פי ארבעה לעומת תפוקת הלב במצב מנוחה. כך נשמר ההומאוסטזיס בגוף: ריכוז החמצן והפחמן הדו-חמצני בדם נשמרים בערכים התקינים. השרירים מקבלים חמצן בכמות הנדרשת. * הגירוי מגיע לקוצב הלב.

19 אחד מחדרי הלב בעת התכווצות לב אחת.
תפוקת לב תפוקת הלב היא כמות הדם המוזרמת בדקה מכל אחד מחדרי הלב. תפוקת הלב = תפוקת הלב בזמן מנוחה = נפח פעימה (70 מל') * התכווצות הלב (70) = 5 ליטר. תפוקת הלב בזמן מאמץ גופני גדול (דוגמה) = 110מל' * = 21 ליטר בעת מאמץ גופני, תפוקת הלב עולה עד פי 5-4 בשל הגדלת מספר ההתכווצויות והגדלת עצמת ההתכווצויות של הלב ( הגדלת נפח הפעימה).  דופק מספר התכווצויות הלב בדקה  נפח פעימה כמות הדם שיוצאת מכל אחד מחדרי הלב בעת התכווצות לב אחת.

20 שאלה 5 שאלה 5: לפניכם טבלה המציגה את קצב הלב הממוצע, את נפח הפעימה הממוצע את תפוקת הלב ברמות שונות של פעילות גופנית. באיזו רמת פעילות תפוקת הלב היא הגבוהה ביותר, ומהי החשיבות של תפוקת לב גבוהה ברמת פעילות זו? רמת הפעילות קצב הלב הממוצע (פעימות לדקה) נפח הפעימה הממוצע (מ"ל) תפוקת לב מנוחה 75 80 6000 פעילות קלה 100 95 9500 פעילות נמרצת 180 18000

21 תשובה תשובה 5 : לפניכם טבלה המציגה את קצב הלב הממוצע, את נפח הפעימה הממוצע ואת תפוקת הלב ברמות שונות של פעילות גופנית. באיזו רמת פעילות תפוקת הלב היא הגבוהה ביותר, ומהי החשיבות של תפוקת לב גבוהה ברמת פעילות זו? רמת הפעילות קצב הלב הממוצע (פעימות לדקה) נפח הפעימה הממוצע (מ"ל) תפוקת לב מנוחה 75 80 6000 פעילות קלה 100 95 9500 פעילות נמרצת 180 18000 תשובה: במצב של פעילות גופנית התפוקה היא הגדולה ביותר. בזמן פעילות גופנית יש צורך באספקת יותר חמצן לתאי השרירים כדי שהם יוכלו להגביר את קצב הנשימה התאית ולספק יותר אנרגיה (ATP) להתכווצות.

22 נים וריד עורק מבנה כלי הדם
מבנה כלי הדם  העורקים והוורידים מעבירים דם ממקום למקום. אין מעבר חומרים דרכם לתאים ולכן הדופן שלהם עבה לעומת עובי דופן הנימים שדרכם נעשה מעבר חומרים לתאי הגוף. דופן עורקים והוורידים מורכבת משלוש שכבות: אנדותל –שכבה פנימית חלקה. היתרון: הקטנת החיכוך עם הדם. שכבה אמצעית – מכילה סיבי שריר. שכבה חיצונית – רקמת חיבור שמכילה סיבים אלסטיים. דופן הנימים מורכבת רק משכבת אנדותל. נים אנדותל שכבה אמצעית שכבה חיצונית עורק וריד

23 מבנה הוורידים והעורקים
הדופן שלהם היא העבה ביותר. היתרון – בעורקים שורר לחץ דם גבוה. הדופן העבה מונעת את התפוצצות העורק. בדופן יש שרירים אלסטיים רבים. היתרון : העורק מקבל דם מהלב ב"גלים". לאחר כל התכווצות של הלב, עם הגעת ה"גל", העורק מתרחב ומתכווץ וכך מסיע את הדם הלאה. התרחבות והתכווצות העורק היא הדופק שאנו חשים במקומות בגוף כגון שורש כף היד והצוואר, שבהם העורק זורם קרוב לעור. ורידים הדופן שלהם דקה יותר. (אך קוטרם גדול יותר) שורר בהם לחץ דם נמוך בהרבה מאשר בעורקים. התכווצות השרירים מסייעת בהזרמת הדם. שסתומים שכבה אמצעית שכבה חיצונית אנדותל

24 הנימים : התאמה בין מבנה לתפקוד
התאמה בין מבנה הנים ומהירות הזרימה בו לתפקיד: בעת שהדם זורם בנימים, חמצן ותוצרי העיכול עוברים מהדם לתאים ו-CO2 וחומרי הפרשה כמו שתנן עוברים מהתאים לדם. התאמות: - דופן הנים דקה מאוד וכך מתאפשרת דיפוזיה מהירה הפיצול למספר עצום של נימים קטנים גורם להגדלת היחס שטח פנים/ נפח של הנימים, הגורם להגדלת המגע בין הנימים לתאים. - מהירות זרימת הדם בנימים אִטית, וכך מתאפשרים חילופי חומרים יעילים. מהירות הזרימה אִטית כי הקוטר של כל הנימים יחד ( 38 ס"מ) גדול מהקוטר של כל העורקים. (קוטר אבי העורקים הוא 0.25 ס"מ). לפי כלל פיזיקלי, כשנוזל עובר מצינור צר לצינור רחב, הלחץ שלו ומהירות הזרימה קטנים. במקרה הזה, הדם עובר מהעורקים ל"צינור הנימים" הרחב יותר, ולכן מהירות הזרימה קטֵנה.

25 הגורמים המאפשרים את זרימת הדם בוורידים נגד כוח הכובד
הגורמים המאפשרים את זרימת הדם בוורידים נגד כוח הכובד הגורמים המאפשרים את זרימת הדם בוורידים נגד כוח הכובד (מהרגליים ומהידיים חזרה ללב): א. שרירי השלד לוחצים על הוורידים בעת התכווצותם. ב. ירידת הלחץ בלב בעת הרפיית הלב גורמת לשאיבת הדם מהוורידים. ג. שסתומי כיסים בוורידים מונעים את חזרת הדם כלפי מטה. התכווצות שרירי השלד השרירים רפויים השסתומים סגורים הדם נכנס לכיסים והשסתומים נסגרים וכך נמנעת חזרת הדם כלפי מטה השסתומים פתוחים

26 שאלה 6 שאלה 6 : אנשים העומדים במסדר בלא תנועה במשך זמן רב, עלולים להתעלף. מה הסיבה לכך? א. האטה בפעילות של מערכת הנשימה ב. החזרה מעטה מדי של דם מן הרגליים ללב ג. ירידה בריכוז הגלוקוז בדם. ד. ירידה בטמפרטורת הגוף.

27 תשובה תשובה 6 : אנשים העומדים במסדר בלא תנועה במשך זמן רב, עלולים להתעלף. מה הסיבה לכך? א. האטה בפעילות של מערכת הנשימה ב. החזרה מעטה מדי של דם מן הרגליים ללב ג. ירידה בריכוז הגלוקוז בדם. ד. ירידה בטמפרטורת הגוף. תשובה: משפט ב'. במצב של חוסר תנועה, שרירי השלד לוחצים פחות על הוורידים, ולכן החזרת הדם ללב נפגעת.

28 לחץ הדם הוא הלחץ שהדם מפעיל על דופן כלי הדם עקב התכווצויות הלב.
לחץ דם לחץ הדם הוא הלחץ שהדם מפעיל על דופן כלי הדם עקב התכווצויות הלב. לחץ הדם בעורקים הראשיים (אבי העורקים ועורק הריאה) היוצאים מהלב הוא הגבוה ביותר, והוא הולך וקטן ככל שמתרחקים מן הלב, בגלל החיכוך של הדם עם דופן הצינורות. לחץ הדם נמדד בעורקים, וערכו הממוצע הוא 120 מ"מ בעת התכווצות הלב, ו- 80 מ"מ כספית בעת הרפיית הלב. Deanjenkins (morguefile.com)

29 אצל אדם כלשהו נמדד לחץ דם של 120/80 (מ"מ כספית). מה פירוש הדבר?
שאלה 7 שאלה 7: אצל אדם כלשהו נמדד לחץ דם של 120/80 (מ"מ כספית). מה פירוש הדבר? א. לחץ הדם בעורקים הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בוורידים הוא 80 מ"מ כספית. ב. לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות החדרים הוא 80 מ"מ כספית. ג. לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן הרפיית שריר הלב הוא 80 מ"מ כספית. ד. לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא 120 מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן מנוחה הוא 80 מ"מ כספית.

30 אצל אדם כלשהו נמדד לחץ דם של 120/80 (מ"מ כספית). מה פירוש הדבר?
תשובה שאלה 7: אצל אדם כלשהו נמדד לחץ דם של 120/80 (מ"מ כספית). מה פירוש הדבר? א. לחץ הדם בעורקים הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בוורידים הוא 80 מ"מ כספית. ב. לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות החדרים הוא 80 מ"מ כספית. ג. לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא 120מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן הרפיית שריר הלב הוא 80 מ"מ כספית. ד. לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא 120 מ"מ כספית, ולחץ הדם בעורקים בזמן מנוחה הוא 80 מ"מ כספית. תשובה: משפט ג'.

31 שינויים בהזרמת הדם לשרירים ולאברים הפנימיים על פי מצב הפעילות
שינויים בהזרמת הדם לשרירים ולאברים הפנימיים על פי מצב הפעילות  בטבלה הבאה יש נתונים על זרימת הדם לחלקי הגוף השונים במצב מנוחה ובמצב פעילות נמרצת: מנוחה (מ"ל) פעילות נמרצת (מ"ל) מוח 700 שרירים 1200 13000 עור 2000 אברים פנימיים 2500 1600 סה"כ 5100 17,300 כפי שניתן לראות, בזמן פעילות גופנית, אספקת הדם לאברים פנימיים יורדת ואספקת הדם לשרירים עולה. הדבר נעשה בעזרת כיווץ העורקים המזרימים דם לאברים הפנימיים והרחבת העורקים המזרימים דם לשרירים. חשיבות הדבר היא שבעת פעילות גופנית יש צורך ביותר חמצן בתאי השרירים כדי שהם יוכלו להגביר את קצב הנשימה התאית ולספק יותר אנרגיה להתכווצות. (לכן לא מומלץ לאכול לפני ביצוע פעילות גופנית). אפשר גם לראות שתפוקת הלב בזמן פעילות עלתה יותר מפי שלושה לעומת התפוקה במצב מנוחה.

32 שאלה 8: החמצן הנשאף דרך האף מגיע לריאות, ומשם הוא:
א. ממשיך בצינורות אוויר ללב. ב. ממשיך בוורידים ללב. ג. ממשיך בעורקים ללב. ד. ממשיך בעורקים לכל הגוף.

33 שאלה 8: תשובה: משפט ב'. החמצן הנשאף דרך האף מגיע לריאות, ומשם הוא:
א. ממשיך בצינורות אוויר ללב. ב. ממשיך בוורידים ללב. ג. ממשיך בעורקים ללב. ד. ממשיך בעורקים לכל הגוף. תשובה: משפט ב'.

34 שאלה 9: שאלה 9 רופא הזריק לאדם חומר לווריד ברגלו השמאלית.
שאלה 9:   רופא הזריק לאדם חומר לווריד ברגלו השמאלית. כמה פעמים יעבור החומר בלב עד שיגיע בפעם הראשונה לאצבע יד ימין? הסבר את תשובתך.

35 שאלה 9: תשובה: תשובה רופא הזריק לאדם חומר לווריד ברגלו השמאלית.
שאלה 9:   רופא הזריק לאדם חומר לווריד ברגלו השמאלית. כמה פעמים יעבור החומר בלב עד שיגיע בפעם הראשונה לאצבע יד ימין? הסבר את תשובתך. תשובה: החומר יעבור בלב פעמיים: מרגל שמאל חזרה דרך הוורידים לצד הימני של הלב, משם לריאות ומהריאות חזרה ללב (לצד השמאלי). מהלב הדם מוזרם דרך אבי העורקים לכל חלקי הגוף, בין היתר גם לאצבע ימין.

36 דם עשיר בחמצן זורם: שאלה 10 שאלה 10: א. בעורקי הריאות
 דם עשיר בחמצן זורם: א. בעורקי הריאות ב. בוורידי הריאות ג. בוורידים הכליליים ד. בוורידי הרגליים

37 דם עשיר בחמצן זורם: תשובה שאלה 10: א. בעורקי הריאות ב. בוורידי הריאות
 דם עשיר בחמצן זורם: א. בעורקי הריאות ב. בוורידי הריאות ג. בוורידים הכליליים ד. בוורידי הרגליים תשובה: משפט ב'.

38 שאלה שאלה 11 : מעבר החמצן מהדם לתאי רקמת שריר נעשה דרך תאי: א. דופן העורקים ב. דופן הוורידים ג. דופן הנימים ד. דופן כל כלי הדם

39 תשובה שאלה 11 : מעבר החמצן מהדם לתאי רקמת שריר נעשה דרך תאי: א. דופן העורקים ב. דופן הוורידים ג. דופן הנימים ד. דופן כל כלי הדם תשובה: משפט ג'.

40 מצגות המרתון רקמת הדם הדם מורכב מפלסמה (נוזל הדם) ומתאי הדם.
נושאי השיעור הדם מורכב מפלסמה (נוזל הדם) ומתאי הדם. בפלסמה מומסים חומרים שונים, ביניהם חומרי מזון המועברים לתאים, חמצן, פחמן דו-חמצני, הורמונים ועוד. ריכוז קבוע (פחות או יותר) של החומרים בפלסמה הוא תנאי הכרחי לקיום ההומאוסטזיס. שינוי מתמשך בריכוז חומרים בדם מעיד על מחלה. בדיקות דם. תאי הדם האדומים והתאמתם להובלת חמצן. תאי הדם הלבנים – חלק ממערכת ההגנה של הגוף כנגד גורמים זרים. לוחיות הדם ותהליך קרישת הדם.

41 נפח הדם באדם בוגר הוא כ-5-4 ליטרים.
הרכב הדם רקמת הדם מורכבת מנוזל שנקרא פלסמה, מתאים ומחלקי תאים. רקמת הדם שונה משאר הרקמות בגוף בכך שכל מרכיביה נמצאים בתנועה מתמדת. נפח הדם באדם בוגר הוא כ-5-4 ליטרים. כלי דם הגדלה של טיפת דם תאי הדם מהווים כ-45% מנפח הדם. הם כוללים: תאי דם אדומים תאי דם לבנים לוחיות (טסיות) הדם (שהן חלקי תאים) הפלסמה (נוזל הדם) מהווה כ- 55% מנפח הדם. היא מורכבת ממים שבהם מומסים חומרים שונים.

42 הרכב הדם כאשר שמים דם במבחנה ומסובבים אותו במהירות במכשיר הנקרא צנטריפוגה, מתקבלות שתי שכבות: צבעה של השכבה התחתונה - המורכבת מתאי הדם, הוא אדום, מכיוון שמרבית תאי הדם הם תאים אדומים. ואילו צבעה של השכבה העליונה - הפלסמה, הוא צהבהב. תאי הדם פלסמה הפלסמה היא החלק הנוזלי של הדם. היא מורכבת ברובה ממים, שבהם מומסים חומרים שונים. מקצת החומרים (לדוגמה, חומרי המזון) עוברים לתאים כאשר הדם זורם בנימים, ומקצתם הם חלבונים שנשארים בדם ואינם עוברים לתאים, ביניהם יש נוגדנים, חלבונים הקשורים לתהליך קרישת הדם בזמן פציעה ועוד חלבונים אחרים.

43 תוצרי עיכול כגון גלוקוז, חומצות אמיניות מערכת העיכול
מקצת החומרים המומסים בפלסמה מועברים דרך הדם ממקום למקום בגוף:העוסקת בכך: *** חלבוני הדם מורכבים ממולקולות גדולות ולכן אינם יכולים לעבור דרך קרומי התאים. החומר מגיע אל הדם מ: נע בדם אל: חמצן ריאות כל הרקמות פחמן דו-חמצני תוצרי עיכול כגון גלוקוז, חומצות אמיניות מערכת העיכול מלחים הורמונים בלוטות הפרשה פנימית אברי המטרה שתנן כבד כליות

44 מקור תאי הדם מקורם של תאי הדם הוא בתאי גזע הנמצאים במח העצמות. תאי גזע אלו מתחלקים ומתמיינים לשלושת סוגי תאי הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים ולוחיות הדם. ©istockphoto.com/ luismmolina תאי גזע הם תאים שעדיין לא עברו התמיינות. תאי גזע הם בעלי פוטנציאל להתמיין לסוגי תאים שונים. התאים הראשונים של העובר הם תאי גזע, וגם בגוף הבוגר יש תאי גזע במקומות שונים בגוף (בעור, באפיתל המעי, במח העצם). התמיינות היא תהליך שבו תאים רוכשים צורה, מבנה, ופעילות ייחודיים (בכל תאי הגוף יש אותם הגנים, אך בתהליך ההתמיינות מתבטאים גנים שונים בתאים השונים).

45 תאי דם אדומים התפקיד העיקרי של תאי הדם האדומים הוא הובלת חמצן. בתוכם מצוי ההמוגלובין,שמקנה לתאי הדם את צבעם האדום. מולקולת ההמוגלובין מורכבת מחלבון, ומכילה גם ברזל. ההמוגלובין קושר חמצן בקשר הפיך: בנימי הריאות הוא קושר חמצן, ואילו בנימים שבקרבת תאי הגוף הקשר ניתק, והחמצן יוצא מתאי הדם האדומים אל הפלסמה וממנה עובר לתאים. המגבלה העיקרית של הובלת חמצן בדם היא מסיסותו הנמוכה במים. הובלת החמצן כשהוא קשור להמוגלובין היא הפתרון שהתפתח במהלך האבולוציה. רק כ-2% של החמצן מועברים כשהם מומסים בפלסמה, שאר החמצן מועבר כשהוא קשור להמוגלובין בתוך תאי הדם האדומים. יש המוגלובין גם בדם של כל החולייתנים כגון עופות ודגים. פחמן דו-חמצני מתמוסס היטב במים, ומועבר מן התאים לריאות דרך הפלסמה. רק מעט ממנו נקשר להמוגלובין.

46 שאלה 1: תאי הדם האדומים – התאמה בין מבנה לתפקוד
לפניכם רשימת תכונות של תאי הדם האדומים, ורשימת היכולות שתכונות אלו מקנות להם, העוזרות בתפקודם בתור מובילי החמצן לתאים. מתחו קו בין כל אחת מן התכונות לבין היכולת שהיא מקנה. (שימו לב! אחת התכונות מקנה שתי יכולות) יכולות תכונות צורת דיסקוס השקוע במרכזו משני צדדיו תאים קטנים מאוד (התאים הקטנים ביותר בגוף), ומספרם גדול מאוד (כ- 5 מיליון בממ"ק דם) תאים חסרי גרעין ואברונים אחרים, רוב תכולתם היא המוגלובין יכולת גבוהה של קליטת חמצן בשל יחס שטח פנים/נפח גבוה יכולת גבוהה של קשירת חמצן גמישות, יכולת הידחקות לנימי הדם הצרים ויצירת מגע קרוב עם דופן הנימים.

47 תשובה 1 שאלה 1: לפניכם רשימת תכונות של תאי הדם האדומים, ורשימת היכולות שתכונות אלו מקנות להם, העוזרות בתפקודם בתור מובילי החמצן לתאים. מתחו קו בין כל אחת מן התכונות לבין היכולת שהיא מקנה. (שימו לב! אחת התכונות מקנה שתי יכולות) תכונות צורת דיסקוס השקוע במרכזו משני צדדיו תאים קטנים מאוד (התאים הקטנים ביותר בגוף), ומספרם גדול מאוד (כ- 5 מיליון בממ"ק דם) תאים חסרי גרעין ואברונים אחרים, רוב תכולתם היא המוגלובין יכולות יכולת גבוהה של קליטת חמצן בשל יחס שטח פנים/נפח גבוה, שנוצר עקב: א. היות התאים קטנים; ב. מספרם הרב; ג. לתא בצורת דיסקוס יש שטח פנים גדול יותר משטח הפנים של תא כדורי באותו הנפח יכולת גבוהה של קשירת חמצן, המוקנית בשל הכמות הגדולה של המוגלובין בכל תא (בשל המחסור בגרעין ובאברונים נוספים יש יותר מקום להמוגלובין) גמישות, יכולת הידחקות לנימי הדם הצרים, ויצירת מגע קרוב עם דופן הנימים.

48 תאי דם לבנים תאי הדם הלבנים הם חלק ממערכת ההגנה של הגוף. הם מתפקדים כ"חיילים" של הגוף, "הנלחמים" בגורמים זרים החודרים לגוף כגון חיידקים וּוירוסים, וכן כ"שוטרים" "הנלחמים" בתאים סרטניים - תאי גוף שעברו מוטציות שגרמו להם להפוך לתאים סרטניים, להתחלק בדרך לא-מבוקרת וליצור גידולים. לתאי הדם הלבנים יש יכולת: א. לצאת מכלי הדם ולהגיע לרקמות. ב. לזהות את הגורמים הזרים ולהבחין בינם לבין תאי הגוף. ג. לפגוע בגורמים הזרים ולחסלם. מצגת "מערכת ההגנה" עוסקת במפורט בנושאים אלו.

49 לוחיות (טסיות) הדם ותהליך קרישת הדם.
לטסיות הדם תפקיד מרכזי בקרישת הדם. תהליך הקרישה הוא מנגנון חשוב בשמירת ההומאוסטזיס בגוף. התהליך מהיר מאוד מכיוון שרוב החומרים המשתתפים בתהליך הקרישה נמצאים בפלסמה במצב לא-פעיל. לוחיות הדם נתקלות בקרע בדופן כלי הדם ומתפרקות הופך ל- משתחרר מהן חומר הגורם להפעלת תהליך שרשרת חלבון בלתי מסיס היוצר פקעת של סיבים שחוסמת את הפצע חלבון מסיס הנמצא בפלסמה סיבי פיברין קריש דם הקריש נוצר מסבך של סיבי פיברין וביניהם תאי דם אדומים תהליך הקרישה צריך להיות מבוקר בדייקנות: מצד אחד, הוא צריך להיות מופעל במהירות במקרה פציעה. מצד אחר, הוא אינו צריך לפעול שלא לצורך. .

50 שאלה 2 שאלה 2: לוחיות הדם משתתפות: א. בוויסות רמת הנוגדנים בדם ב. בשמירה על נפח הדם כאשר יש פציעה ג. בסילוק קרישי דם ד. בהובלת חמצן למקום שיש בו זיהום

51 תשובה שאלה 2: לוחיות הדם משתתפות: א. בוויסות רמת הנוגדנים בדם ב. בשמירה על נפח הדם כאשר יש פציעה ג. בסילוק קרישי דם ד. בהובלת חמצן למקום שיש בו זיהום תשובה: משפט ב'. קרישת הדם היא מנגנון לשמירת ההומאוסטזיס של נפח הדם.

52 הביולוגיה של האדם בהדגשת ההומאוסטזיס
מערכת ההגנה נושאי השיעור מערכי ההגנה של הגוף: מערכי ההגנה הראשון והשני – תגובה לא-ייחודית מערך ההגנה השלישי (מערכת החיסון) – תגובה ייחודית הזיכרון החיסוני חיסונים: פעיל וסביל השתלות אברים תאי דם לבנים

53 התגוננות הגוף מפני גורמי המחלות
מה היה קורה לגופנו בלא פעילותה של מערכת ההגנה? חיידקים, וירוסים ופטריות היו חודרים לגופנו, מתרבים באין מפריע וגורמים להרס הרקמות ולמחלות. הגוף מתגונן נגד הגורמים הזרים בעזרת: א. מניעת כניסתם של גורמים זרים לגוף בעזרת העור ומנגנוני הגנה כגון: ריסים בדרכי הנשימה, סגירת פצעים בעזרת קרישת הדם. ב. פגיעה בעזרת תאי הדם הלבנים בגורמי המחלה שהצליחו לחדור לגוף . מערכת ההגנה פועלת גם נגד תאי גוף עצמיים שהפכו לסרטניים, ויש לה תפקיד חשוב בחיסולם לפני היווצרות גידול סרטני. נהוג לחלק את מערך ההגנה של הגוף לשלושה חלקים, בכך נדון בהמשך השיעור.

54 האנטיגנים יכולים להיות:
אנטיגן אנטיגן הוא חומר או תאים זרים החודרים לגוף וגורמים להפעלת המערכת החיסונית נגדם. האנטיגנים יכולים להיות: חיידקים, וירוסים (נגיפים), פטריות, ארס נחשים, ארס דבורים. © Muntasir Alam (Muntasir du, Wikimedia commons) חיידקים

55 מערך ההגנה הראשון והשני : תגובה לא-ייחודית
אפשר לחלק את מערך ההגנה של הגוף לשלושה שלבים: מערך ההגנה הראשון העור וההגנות על פתחי הגוף (כגון: דמעות, ריסים בקנה הנשימה וחומציות בקיבה). העור הוא מחסום יעיל ביותר. רובם המוחלט של הגורמים הזרים כלל אינם נכנסים לגוף. ואולם, נקודות התורפה הן פתחי הגוף. רוב גורמי המחלה חודרים דרכם. נגד הגורמים הזרים שמצליחים לחדור לגוף מופעלים מערכי ההגנה השני והשלישי. מערך ההגנה השני כולל תאי דם לבנים בלעניים (פגוציטים). הפגוציטים מסוגלים: א. לצאת מכלי הדם ולהגיע לרקמות (מקצתם נמצאים ברקמות בקביעות) ב. להבחין בין תאים עצמיים לתאים זרים לפי חומרים הבולטים מקרומי התאים, השונים מן החומרים הבולטים מתאי הגוף. ג. לחסל את הגורמים הזרים על ידי "בליעתם" בתהליך פגוציטוזה (בכך עוסקת השאלה הבאה). מערך ההגנה הראשון והשני פועלים באותה הדרך נגד כל האנטיגנים הזרים, הם אינם מבחינים בין האנטיגנים השונים, ולכן התגובה נקראת תגובה לא-ייחודית.

56 תאים בלעניים (פאגוציטים) :
בתרשים מתואר תהליך "בליעת" חיידק על ידי תא דם לבן פגוציט בתהליך שנקרא פגוציטוזה (פגו= לאכול, בלטינית). בתהליך נוצר מעין שקע בקרום התא הלבן, שהולך ו"עוטף" את החיידק ונסגר סביבו עד שנוצרת שלפוחית. השלפוחית מתנתקת מן הקרום ונכנסת לתא, ובו מתרחש תהליך הפירוק של תא החיידק. הפגוציטים מסוגלים להבחין בין תאים עצמיים לתאים זרים לפי חומרים הבולטים מקרומי התאים, השונים מן החומרים הבולטים מתאי הגוף. כושר ההבחנה הזה חיוני משום שהוא מונע "בליעת" תאי גוף עצמיים על ידי תאי הדם הלבנים. אחרי "בליעת" חיידקים רבים, תאי הדם הלבנים מתים. שרידי התאים הלבנים והחיידקים המתים יוצרים את המוגלה. חיידק Mariana Ruiz Villarreal (LadyofHats, Wikimedia commons)

57 יציאת תאי דם לבנים מכלי הדם אל הרקמות
מקצת תאי הדם הלבנים מסוגלים לצאת מצינורות הדם ולהגיע למקום שאליו חדרו גורמי המחלה, לדוגמה, לפצע בעור. היתרון בכך הוא שהגורם הזר מחוסל לפני שהוא חודר לדם ומתפשט לכל אברי הגוף. יציאת תאי דם לבנים מכלי הדם אל הרקמות נים דם תאי דם לבנים יוצאים מכלי הדם ו"בולעים" את החיידקים בתהליך פגוציטוזה חיידקים חודרים דרך פצע בעור תאים ברקמות העור

58 מערך ההגנה השלישי (מערכת החיסון) : תגובה ייחודית
מערך ההגנה השלישי – המערכת החיסונית כולל תאי דם לבנים הקרויים לימפוציטים: לימפוציטים מסוג B מייצרים נוגדנים, היעילים בייחוד נגד אנטיגנים שמשוטטים בנוזלי הגוף, לדוגמא: חיידקים, רעלים ווירוסים שטרם חדרו לתאי הגוף. לימפוציטים מסוג T תוקפים תאי גוף שהותקפו ע"י וירוסים או תאים סרטניים. התגובה היא ייחודית לכל אנטיגן ולכן היא נקראת תגובה ייחודית. ©Shutterstock.com/ Sebastian Kaulitzki נוגדנים צמודים לווירוס

59 שאלה 1 שאלה 1: נוגדנים נוצרים בגוף בתגובה לחדירה של: א. נגיפים בלבד אל תוך הגוף. ב. חיידקים בלבד אל תוך הגוף. ג. נגיפים וחיידקים בלבד אל תוך הגוף. ד. כל חלבון זר אל תוך הגוף.

60 תשובה 1 שאלה 1: נוגדנים נוצרים בגוף בתגובה לחדירה של: א. נגיפים בלבד אל תוך הגוף. ב. חיידקים בלבד אל תוך הגוף. ג. נגיפים וחיידקים בלבד אל תוך הגוף. ד. כל חלבון זר אל תוך הגוף. תשובה: משפט ד'

61 הזיכרון החיסוני לאחר התגובה החיסונית שגורמת לחיסול האנטיגן שחדר לגוף, לאורך שנים רבות נשארים בגוף תאי זיכרון מסוג B ו-T, בעלי הקולטן המתאים לאותו אנטיגן שחדר לגוף בפעם הראשונה. אם שוב יחדור לגוף אנטיגן מאותו הסוג, יתרבו תאי הזיכרון במהירות, יגיבו מהר ובעצמה חזקה וימנעו את התרבות האנטיגן בגוף, ולכן ימנעו את היווצרות המחלה. תופעה זו נקראת הזיכרון החיסוני.

62 מספר נוגדנים ( במ"ל דם) שאלה 2 שאלה 2:
בגרף מתואר השינוי במספר הנוגדנים לחיידק הגורם לדלקת ריאות, לאחר חדירתו לגוף בפעם הראשונה, ולאחר חדירתו בפעם השנייה. א. תארו את הגרף. ב. הסבירו מדוע לאחר חדירת החיידק בפעם השנייה נוצרה כמות גדולה יותר של נוגדנים בפרק זמן קצר יותר? מספר נוגדנים ( במ"ל דם) חדירת החיידק בפעם הראשונה בפעם השנייה ימים

63 מספר נוגדנים ( במ"ל דם) תשובה שאלה 2:
בגרף מתואר השינוי במספר הנוגדנים לחיידק הגורם לדלקת ריאות, לאחר חדירתו לגוף בפעם הראשונה, ולאחר חדירתו בפעם השנייה. א. תארו את הגרף. ב. הסבירו מדוע לאחר חדירת החיידק בפעם השנייה נוצרה כמות גדולה יותר של נוגדנים בפרק זמן קצר יותר? מספר נוגדנים ( במ"ל דם) חדירת החיידק בפעם הראשונה בפעם השנייה תשובה: תיאור הגרף: אחרי חדירת החיידק בפעם הראשונה נוצרו נוגדנים בכמות קטנה יחסית. לאחר חדירתו בפעם השנייה נוצרו נוגדנים מהר יותר ובכמות גדולה יותר.

64 מדוע יש מחלות כגון שפעת, שחולים בהן יותר מפעם אחת?
שאלה 3 שאלה 3: מדוע יש מחלות כגון שפעת, שחולים בהן יותר מפעם אחת? רמז: הווירוס הגורם לשפעת נוטה לעבור שינויים גנטיים רבים (מוטציות), שבין היתר, גורמים לשינוי האנטיגנים הבולטים מפני השטח החיצוניים שלו). וירוס השפעת ©Shutterstock.com/ Sebastian Kaulitzki

65 תשובה שאלה 3: מדוע יש מחלות כגון שפעת שחולים בהן יותר מפעם אחת? תשובה: אם האנטיגנים (הבולטים מפני השטח החיצוניים של הווירוס, ושנגדם נוצרה התגובה החיסונית) משתנים, הווירוס אינו מזוהה על ידי תאי הזיכרון שנותרו בגוף לאחר חדירת וירוס השפעת הקודם. מבחינת מערכת החיסון, מדובר בווירוס חדש, אף על פי שהוא גורם למחלה עם סימנים דומים, ולכן הוא מצליח להתרבות ולגרום למחלה לפני שנוצרת תגובה חיסונית נגדו.

66 תשובה שאלה 4: מדוע אדם שחלה באבעבועות רוח והבריא מחוסן מפני המחלה? א. מחלת אבעבועות רוח נגרמת על ידי וירוס, ובמחלה ויראלית חולים רק פעם אחת. ב. בגוף החולה מתרחש תהליך מיוחד בתאי הדם האדומים. ג. בעקבות המחלה נוצרת קרישת דם, המונעת כניסת זיהומים לגוף. ד. לאחר שהאדם הבריא מן המחלה, נותר בגופו זיכרון חיסוני כנגדה. תשובה: תשובה ד'

67 חיסון פעיל האם אפשר לנצל את תופעת הזיכרון החיסוני כדי למנוע מחלות? אם נגרום ליצירת תאי זיכרון ייחודיים כנגד המחלה שרוצים למנוע, על ידי הזרקת גורם המחלה כשהוא מוחלש או מומת, נמנע הידבקות באותה מחלה בעתיד. פעולה זו נקראת חיסון פעיל. חיסון פעיל הזרקת אנטיגן מוחלש או מומת (ווירוס או חיידק). המטרה: מניעת מחלה בעתיד. המנגנון: נגד האנטיגן שבחיסון מתעוררת תגובה חיסונית. נוצרים נוגדנים ייחודיים, שנעלמים אחרי תקופה קצרה, וכן תא הרג T. הדבר החשוב הוא: נותרים בגוף תאי זיכרון מסוג T ו-B. כאשר בעתיד שוב יחדור לגוף אותו האנטיגן , יגיבו תאי הזיכרון מהר ובעצמה חזקה, ולכן גורם המחלה לא יספיק להתרבות בגוף ולגרום למחלה. חיסון זה נקרא חיסון פעיל כי הגוף פעיל: הוא מייצר את תאי הזיכרון. החיסון רק מספק לו את הגירוי ליצירתם.

68 כיצד אפשר לרפא אדם שחלה במחלה?
חיסון סביל הזרקת נוגדנים מוכנים (שהוכנו בגוף חיה כגון סוס). המטרה: ריפוי מחלה קיימת (לדוגמה: נוגדנים לארס נחש הניתנים לאחר שאדם הוכש על ידי נחש. חיסון זה נקרא חיסון סביל כי הגוף סביל. הוא מקבל את הנוגדנים מוכנים ואינו צריך "לעשות דבר". מלבד החיסון הסביל יש עוד תרופות הגורמות להרג גורם המחלה (כגון אנטיביוטיקה, הפועלת נגד חיידקים, אך לא נגד וירוסים). Shutterstock.com/ Thomas M Perkins © חיסון סביל ניתן במקרה של מחלה קיימת

69 מספר נוגדנים ( במ"ל דם) שאלה 5 שאלה 5:
לפניך גרף המתאר את רמת הנוגדנים בדם במצבים שונים. לאיזה מן המצבים הבאים מתקשר הגרף? א. זריקת חיסון פעיל וחשיפה נוספת לאנטיגן. ב. זריקת חיסון סביל וחשיפה נוספת לאנטיגן. ג. חיסון סביל טבעי וזריקת חיסון פעיל. ד. חיסון פעיל טבעי וזריקת חיסון סביל מספר נוגדנים ( במ"ל דם) ימים

70 מס נוגדנים ( במ"ל דם) תשובה שאלה 5:
לפניך גרף המתאר את רמת הנוגדנים בדם במצבים שונים. לאיזה מן המצבים הבאים מתקשר הגרף? א. זריקת חיסון פעיל וחשיפה נוספת לאנטיגן. ב. זריקת חיסון סביל וחשיפה נוספת לאנטיגן. ג. חיסון סביל טבעי וזריקת חיסון פעיל. ד. חיסון פעיל טבעי וזריקת חיסון סביל מס נוגדנים ( במ"ל דם) ימים תשובה: משפט א'

71 שאלה 6 שאלה 6: חיסון פעיל הוא: א. הכנסת נוגדנים ישירות לגוף ב. הכנסת חיידקים או וירוסים מוחלשים או מתים לגוף ג. הכנסת תאי זיכרון לגוף ד. יצירת אנטיגנים בעקבות חשיפה לנוגדן

72 תשובה שאלה 6: חיסון פעיל הוא: א. הכנסת נוגדנים ישירות לגוף ב. הכנסת חיידקים או וירוסים מוחלשים או מתים לגוף ג. הכנסת תאי זיכרון לגוף ד. יצירת אנטיגנים בעקבות חשיפה לנוגדן תשובה: משפט ב'

73 שאלה 7 שאלה 7: אצל אדם אובחנה עלייה ניכרת במספר תאי הדם הלבנים. יש לשער שאדם זה סובל מ: א. אנמיה (חוסר דם) ב. חוסר שינה ועייפות ג. לחץ דם גבוה ד. דלקת שנגרמה על ידי חיידקים

74 תשובה שאלה 8: אצל אדם אובחנה עלייה ניכרת במספר תאי הדם הלבנים. יש לשער שאדם זה סובל מ: א. אנמיה (חוסר דם) ב. חוסר שינה ועייפות ג. לחץ דם גבוה ד. דלקת שנגרמה על ידי חיידקים תשובה: משפט ד'. בעקבות חדירת גורמים זרים לגוף, לדוגמה חיידקים, נגרמת עלייה במספר תאי הדם הלבנים הפגוציטים והלימפוציטים (B ו-T).

75 שאלה 9 שאלה 9: אדם עומד לנסוע לארץ שמחלת הצהבת נפוצה בה. מה עליו לעשות כדי שלא להידבק במחלה? א. לקבל חיסון פעיל נגד צהבת ב. לקבל חיסון סביל נגד צהבת ג. לבקש מהרופא שיזריק לו את וירוס הצהבת ד. לבקש מהרופא שיזריק לו נוגדנים נגד צהבת

76 תשובה שאלה 9: אדם עומד לנסוע לארץ שמחלת הצהבת נפוצה בה. מה עליו לעשות כדי שלא להידבק במחלה? א. לקבל חיסון פעיל נגד צהבת ב. לקבל חיסון סביל נגד צהבת ג. לבקש מהרופא שיזריק לו את וירוס הצהבת ד. לבקש מהרופא שיזריק לו נוגדנים נגד צהבת תשובה: משפט א'

77 שאלה 10 שאלה 10: בעבר, נהגו להזריק לסוס נגיף מוחלש, ולהשתמש בנוגדנים שנוצרו בדמו, לחיסון האדם. איזה חיסון קיבל הסוס, ואיזה חיסון קיבל האדם? א. הסוס קיבל חיסון פעיל, והאדם קיבל חיסון סביל ב. הסוס קיבל חיסון סביל, והאדם קיבל חיסון פעיל ג. שניהם קיבלו חיסון פעיל ד. שניהם קיבלו חיסון סביל

78 תשובה שאלה 10: בעבר, נהגו להזריק לסוס נגיף מוחלש, ולהשתמש בנוגדנים שנוצרו בדמו, לחיסון האדם. איזה חיסון קיבל הסוס, ואיזה חיסון קיבל האדם? א. הסוס קיבל חיסון פעיל, והאדם קיבל חיסון סביל ב. הסוס קיבל חיסון סביל, והאדם קיבל חיסון פעיל ג. שניהם קיבלו חיסון פעיל ד. שניהם קיבלו חיסון סביל תשובה: משפט א'

79 שאלה 11 שאלה 11: מתי עדיף להזריק נוגדנים במקום להזריק גורם מחלה מוחלש? א. תמיד ב. לעולם לא ג. לפני החשיפה לגורם המחלה ד. לאחר החשיפה לגורם המחלה

80 תשובה שאלה 11: מתי עדיף להזריק נוגדנים במקום להזריק גורם מחלה מוחלש? א. תמיד ב. לעולם לא ג. לפני החשיפה לגורם המחלה ד. לאחר החשיפה לגורם המחלה תשובה: משפט ד'

81 השתלת אברים מערכת ההגנה מגִנה עלינו בפני גורמי מחלות ופעולתה הכרחית לקיום החיים. ואולם במקרה של השתלת אברים, פעולתה מזיקה. מערכת ההגנה מזהה את התאים שבשתל בתור תאים זרים ופועלת נגדם (על ידי יצירת נוגדנים ותאי הרג). פעולה זו גורמת למות השתל. על כן, עדיף לקבל תרומת אבר מקרוב משפחה, מכיוון שבשל הקִרבה הגנטית, יש סיכוי רב יותר לדמיון בחומרים הבולטים מן התאים, שעל פיהם מערכת ההגנה מזהה את התאים הזרים. יש אברים או רקמות שאפשר לקחת מתורמים חיים (כליה, מח עצמות), ויש אברים הנלקחים לאחר המוות (כגון לב, קרניות או ריאות).