אברהם גלר הומוס תולעים VERMICULTURE ABRAHAM GELER תרגום ר. בן-טולילה   כל הפעילויות הקשורות לריבוי וייצור תולעים נכללות בנושא "תירבות תולעיים" טכנולוגיה זו מבוססת על גידול מוגבר של תולעיים לטובת ייצור הומוס, על בסיס שאריים אורגניים. זהו תהליך של פירוק טבעי ( קומפוסטאציה) בו, החומר האורגני, בנוסף להיותו מותקף ע"י החיידקים הטבעיים, עובר דרך מערכת העיכול של התולעת. בשנים האחרונות משמשות לפעילות זו, בעיקר, תולעיים אדומות שמקורן מ-CALIFORNIA ( ארה"ב), ובשמן המדעי EISENIA FOETIDA . שהן בעלות צבע אדום- סגול, בעלות מבנה גוף עגלגל, וזנב מפוחם, בעל גוון צהבהב. אורכן בין8-10 ס"מ. תולעים אלו מאוד עמידות בתנאי מחייה קשים. בתנאים אופטימאליים, כל אחת תתרבה ל- 10000 במהלך שנה אחת. בגופן קיימים שני המינים (זכר- נקבה) אבל הן לא מפרות את עצמן. תירבות התולעיים המודרנית נהוגה למטרות שונות. קיים התירבות הביתי, אצל משפחות בעלות תודעה אקולוגית מפותחת, במטרה למחזר את השאריות הביתיות, במטבח ובגינה הפרטית. מאידך, תירבות התולעיים מהווה פתרון טוב לטיפול בשאריות אורגניות בקנה מידה גדול : ביתיות, חקלאיות, של בתי קפה ומסעדות, שאריים תעשייתיים בעלי רקע אורגני ( בתי מטבחיים, בתי דפוס, תעשיות חקלאיות וכו). לבסוף, תירבות התולעיים יכול להוות פעילות מסחרית, ליצור קומפוסט, ולמכירת התכונות התזונתיות של התולעיים. בשר התולעיים עצמן, יכול לשמש להזנת עופות בלולים ,באופן ישיר, ע"י פיזורן ברצפת הזבל שמתחת לעופות. אכילת התולעיים ע"י העופות מפחית ב-20% את עלות תזונתן. הדבר נכון גם לגבי האכלת דגים. גם ניתן ליצר קמח עשוי מבשר התולעיים, אותו מערבבים עם מוצרים אחרים, ומשמש לתעשיית המזון לבני אדם. הומוס תולעיים תולעי האדמה הן בעלות חשיבות כלכלית גדולה מאוד, כיוון שהן חופרות באדמה, מדשנות אותה, מאווררות אותה, מערבבות אותה, וממחזרות חומרים בסיסים שבה, כגון סידן, אותו מעלות משכבות עמוקות של הקרקע לכיוון מעלה. התולעיים אוכלות כל יום כמות מזון המשתווה למשקל גופן, ופולטות כ- 60% ממנו, כ- "הומוס תולעיים", שהוא דשן אורגני ללא תחרות, היכול להכפיל עד 300% את יצור הירקות השונים. תולעת אחת בודדה מייצרת כל יום 0.3 גרם הומוס. על כן, בשטח מצומצם ניתן לייצר כמויות גדולות של הומוס. מראו של ההומוס דומה מאוד לאדמה, קל, וללא ריח. בעל כמויות גדולות של חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום, ומיקרו- אורגניזמים בכמות חמש פעמים יותר גדולה מאלה הקיימים בכל שטח פורה מצוי. כדשן אורגני, הוא בעל ערך תזונתי גבוה, אבל תכונתו הבולטת ביותר, הוא יכולתו להעביר ערך זה בקלות לצמחים. בדיקה מיקרו בקטריאלית של ההומוס מראה מטען גבוה מאוד, המעניק לו פעילות ביולוגית גבוהה מאוד, של מיקרו-אורגניזמים הקיימים כבר באדמה, כך שהשימוש בו מחייה מאוד את הקרקע. כשהתולעיים מאכלות את השאריות האורגניות שבסוגי הפסולת השונים, מתווספות לחומרים אלה מגוון מושבות של חיידקים שונים. חיידקים אלה יהיו אחראיים, בהמשך לשחרור אותן יסודות לטובת הצמחים. בהומוס אנחנו גם מגלים אנזימים, חומצות אמינו, FULVICS ACIDS, HUMINS, ו-ULMINS שמיטיבים עם מבנה הקרקע, כיוון שפועלים כמגבשים בין החלקיקים השונים, ויוצרים מבנים אחידים יותר, מאוורר יותר טוב את האדמה, מחמצן יותר טוב את החומר האורגני, ומשחרר את היסודות המזינים באופן שמפתח בקלות יותר את גידול הצמחים שבקרקע. היחס הנכון בין פחמן\ חנקן שבהומוס מבדיל בינו לבין רוב הדשנים האורגנים, ע"י שחרור מרבי של חנקן לצמח, באופן שמפחית את הLIXIVIACION . הומוס תולעיים ניתן לשימוש גם במצב מוצק, גם נוזלי, כמרכיב חיוני להכנת קרקע לגידול ירקות, פירות ופרחים. מקובל להשתמש בו גם לגינון ביתי והכנת שטחים לסוגי ספורט שונים, כגון גולף או כדורגל. תולעיים סוג התולעיים הנפוץ למטלת ייצור הומוס הוא ה- EISENIA FOETIDA , תולעת שאוכלת כל יום כמות זבל המשתווה למשקלה. לשם כך דרושים לה ריכוזים חומרים אורגניים גבוהים כתזונה ומקום מחייה, ובהעדרם התולעת לא שורדת. למרות קיומם של שני המינים בגופה, התולעת מתרבה רק ע"י הזדווגות מוצלבת בין שני פרטים. נוצרת ביצה,ושמה COCON . בתוכה נמצאיים בין 5-20 תולעיים הבוקעות כעבור 21 יום. התולעיים החדשות יכולות להתרבות שוב, רק בהגיען לגיל 3-4 חודשים, עם התבגרותן. תנאי המחייה האופטימאליים הם טמפרטורה בין 15-25 מעלות צלסיוס, לחות של 80%, PH בין 6.5-7.5 ואור דליל, כיוון שהקרניים האולטרא סגוליות ממיתות את התולעת. בתנאים אלה, התולעת מתרבה ל- 10000 פרטים בשנה אחת. תוך כדי כך 60% ממזונה הופך להיות הומוס. תולעיים אלו אוכלות הכל: בעלי חיים, צמחייה וכד. כשהתולעת חופרת באדמה, לחה ורכה, שואבת את האדמה ומאכלת מתוכה את הצמחים ואת בעלי החיים שבתהליך של התפרקות וריקבון, פולטת את החומרים אותם לא יכולה לאכל, ואת שירייה, שהופכים להומוס. מקורות תזונה: ניתן להזין את התולעיים בסוגי זבל שונים. הכנת ה"מזון" דורשת התחשבות בשלושה משתנים חשובים: לחות: ללחות תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה. היא חייבת להיות בין 70-80% . לחות גבוהה מ- 85% מכניסה את התולעיים למצב של "תרדמת", ופוגעת בקצב יצור ההומוס והרבייה. לחות מתחת ל-70% מהווה כבר תנאים לא אופטימאליים. לחות מתחת ל- 55% תמית את התולעיים. קיימת דרך פשוטה למדוד לחות בתמיסה: לוקחים קצת תמיסה, ומפעילים עליה לחץ באמצעות היד (אגרוף). אם נוטפות 8-10 טיפות, משמע,שהלחות בסביבות 80%. רצוי בכל אופן, לבצע בדיקה מדויקת יותר באמצעות מד- לחות. טמפרטורת המצע: טמפרטורת המצע הוא גורם חשוב מאוד שמשפיע על קצב הרבייה, ויצור הקומפוסט. טמפרטורות בין 18 לבין 25 מעלות צלסיוס הן אופטימאליות, ומביאות לתוצאות מרביות. כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל- 15 מעלות צלסיוס, התולעיים מפחיתות את פעילותן, ונכנסות למצב של "תרדמת". מפחיתות את קצב הרבייה שלהן, את גדילתן, ואת יצור הקומפוסט. ביצי התולעיים לא נפתחות, והתולעיים החדשות כלואות בתוכן יותר זמן, עד אשר יפתחו שוב תנאים נאותים. חומציות (PH): המדידה מתייחסת לרמת החומציות או הבסיסיות של המוצר הנבדק. התולעת מקבלת תמיסות בPH בין 5-8.4 , אותו ניתן לבקר בעזרת PH – מטר , או באמצעות נייר PH. מחוץ לגבולות אלו, התולעת נכנסת למצב של תרדמת. הכנת התמיסה חייבת להיעשות באמצעות התססה אירובית. התססה זו היא תוצאה של פעילותם של שורה של מקרו- אורגניזמים מקבוצות שונות. זמן ההתססה תלוי בPH, לחות, טמפרטורה וסוג התמיסה. המטרה היא שהתמיסה תתייצב בPH בין 7.5-8 , 80% לחות, וטמפרטורה בין 18-25 מעלות צלסיוס. בזבל פרות, הזמן הדרוש להתייצבות הוא בין 10-15 ימים, ומהווה התמיסה הקלה ביותר להתייצבות. זבל שפנים מתייצב כעבור 20-25 ימים, ושאריות הקציר בין 15-25 ימים. התולעיים יכולות גם לאכול נייר לסוגיו, ללא הפרעות בגלל נוכחות דיו במוצר. את הנייר ניתן לערבב עם זבל עשרה ימים לפני שזה האחרון מתייצב. מתכות, פלסטיק, גומי וזכוכית הם חומרים שהתולעת לא מסוגלת לאכול. כל התמיסות הן בעלות צבע חום כהה ("צבע קפה") ללא קיום של ריח רע, והן נמרחות בחלקן למגע. הדבר מצביע על כך שהPH, הלחות, והטמפרטורות מתאימות. למרות שניתן להעריכן לפי הניסיון, רצוי להשתמש במכשירים מתאים. לפני מועד הנחת התולעיים במיטות המזון, עלינו לוודא שהתססת התמיסה הסתיימה, לכן עלינו לבצע קודם כל ניסיון הישרדות. מניחים בתוך קופסא כמות מספקת של מזון, בעובי של 10 ס"מ. מניחים 50 תולעיים במרכז הקופסא, ומשקים במים את תוכן הקופסא. התולעיים יכנסו לבד בתוך ה"מיטה" במטרה לגלות האם התנאים בה מתאימים להישרדותן והרביתן. סוגי ה"מיטות" יכולים להיות שונים. באופן כללי, יש שתי צורות לגדל תולעיים. באמצעות קופסאות- ארגזים וב"מיטות" בשטח. בשתי השיטות, זה יכול להיות באזור מכוסה או לא מכוסה, ולפי השיטה, כך משתנה הטיפול. בין היתרונות השונים של תירבות תולעיים באזור מכוסה, ניתן להדגיש: -         אין סכנות עקב שינוי טמפרטורה או גשם. -         המדובר בתהליך "נקי" ממנו לא נותרות שאריות כלשהן. -         המדובר בתהליך רציף ומהיר, שלא פולט ריחות רעים. -         התהליך לא מייצר חלחול נוזלים לקרקע, כיוון שאותם נוזלים נספגים להומוס עצמו וממוחזרים. -         ניתן לבקר ביתר קלות הופעת סימנים על מחלה בתולעיים. מחלות ומזיקים התולעת היא בעל החיים היחיד בעולם שלא מעביר או סובל ממחלות. אבל קיימת תופעה אחת שמשפיעה עליה. שמה של התופעה הוא SINDROME PROTEICO . סיבת התופעה היא אספקת תמיסות בעלות ריכוז גבוה מדי של פרוטאין. במקרה זה חלק מהפרוטאין איננו מאכל ע"י התולעת, שמתנפחת בכל גופה, וכעבור שעות מספר, מתה. ציפורים: עופות למיניהם יכולים לאכול את התולעיים כשה"מיטה" נמצאת באוויר החופשי. ניתן למנוע את התופעה, ע"י כיסוי המיטה עם רשת מעליה. נמלים: הנמלים ה"אדומות" אוכלות את התולעיים, ויכולות לחסל את האוכלוסייה. מקור המשיכה שלהן הוא בנוזלים עם טעם סוכר שהתולעת מייצרת. ניתן להתגבר על כך, אם לחות המיטה עולה על 80%. אם ב"מיטות" אותן אנחנו מתפעלים, יש נמלים, סימן שהלחות נמוכה מדי. PLANARIA היא המזיק החשוב ביותר ב"מיטות" התולעיים. המדובר בתולעת שטוחה באורך בין 5-50 מ"מ בצבע חום כהה, עם "פסים" לאורכה, גם בצבע "קפה". תולעת זו נצמדת לתולעת שבטיפולנו באמצעות חומר שאוותי, ומכניסה בתוך "קורבנה" צינורית לבנה קטנה, ומוצצת מה"קורבן" את כל תוכנו עד מותה. על מנת למנוע את הPLANARIA יש להקפיד לייצב את ה-PH בין 7.5-8. בערכי PH נמוכים, הPLANARIA מתפתחת ותוקפת את התולעיים. חולדות ועכברים: גם בעלי חיים אלה תוקפים את התולעיים, אבל ניתן להלחם בכך, על ידי ייצוב הלחות מעל ל- 80% לחות. חפרפרות: הם מהווים מטרד בעיקר בשטח פתוח. אם ה"מיטה" מונחת מעל לבד חזק, שעל הקרקע, ניתן למנוע פעילות חפרפרות. מבוא לתירבות תולעיים ( LOMBRICULTURE ) תרגום ר. בן-טולילה

תמונה 2 - מביצה אחת יוצאים כ- 15 תולעים. תמונה 3 - תולעת בוגרת התולעת המביאה התועלת הגבוהה ביותר היא ה-"איסיניה פתידה" או תולעת אדומה מקליפורניה. תמונה 1 - ביצי התולעת. תמונה 2 - מביצה אחת יוצאים כ- 15 תולעים. תמונה 3 - תולעת בוגרת Se comienza sacando la bosta de los corrales, sean bobinos, equinos y aves

העבודה הראשונה שעשיתי בבית ספר ויצ"ו נחלת יהודה הייתה בתמיכתו של מפקח על בתי הספר החקלאיים של משרד החינוך והמנהלי בית הספר ויצ"ו נחלת יהודה.

בנוסף קבלתי את תמיכתם של מנהלי מכון וולקאני

התולעת אדומה קליפורניה מעכלת כך חומר אורגני והופכת אותו להומוס, זאת בתנאי שהחומר עבר קומפוסטיזציה נכונה. החומר האורגני יכול להיות אפילו צואת אדם, פגרי עופות מתוך הלולים או כאשר נשחטים בסיום מחזור הרביה וכן זבל אורגני ממאגרי מחזור של זבל עירוני.

השוואה בין הומוס תולעים ובין דשנים כימיים דשן כימי הומוס תולעים מושג במנות גדולות מסב נזקים חמורים במנות גודולות מתגבר הרווחיות מנה לשימוש קצרים ככל שיותר ישן יותר מזין חיי מדף מחמיץ או ?? את הקרקע לפי המלחים המרכבים אותו pH 7 המתאים לקרקע חומציות/??? דוחס את הקרקע מאוורר ומטייב את הקרקע השפעה לקרקע תרומה דלה של מזינים מאוזנים חומרי הזנה בתווך הקצר מביא תועלת. בתווך הבינוני והארוך מדלל את הקרקע וגורם לצורך בהוספת דשנים נוספים התועלת מוכרת בתווך הבינוני והארוך תועלת לא תורם. בגלל החומציות הגבוהה מפתח מזיקים תורם מיליוני מיקרו אורגניזמים חיוביים מיקרו אורגניזם עוקר את האדמה ומזהם את מקורות המים הדשן נוצר ממחזור הזבל העירוני והחקלאי אקולוגיה

בשלב ראשון מוצאים את הזבל מהרפתות, אורבות ולולים Introducción Exponer el objetivo de la reunión Presentarse ante los participantes Se comienza sacando la bosta de los corrales, sean bobinos, equinos y aves

בשלב שני מערבבים את החומר עם צלולוז: עודפי קש של הרפתות, דשא, כל סוג של נייר או נסורת. זאת על מנת להגיע ליחס פחמן/מימן של 30/1 וטמפרטורה של 60 עד 70 מעלות וחומציות של 7-8.

המקום האופטימלי הוא תחת סכך עם רצפת בטון/צמנט עם זוית ניקוז לאגירת המים העודפים, זאת לשימוש חוזר

מומלץ לכסות את ה"מיטות" ביריעות ניילון על מנת למנוע אידוי הנוזלים והצפת מי גשם. הניילון שחור סופג את קרני השמש ומחמם בצורה מהירה את הקומפוסט, וכך מאיצים את תהליך הקומפוסטיזציה.

כאשר הקומפוסט מגיע לתנאים האופטימאלים והטמפרטורה יורדת, מצבים אותו במיטות קטנות יותר להגברת נוחות התפעול. מיטות גדולות אינן יעילות

בתנאים אידאלים של טמפרטורה ו- PH מחדירים את התולעים למיטות

אין צורך במערכות מיוחדות וציוד יקר. ניתן להציב את המיטות בכל מקום זמין אין צורך במערכות מיוחדות וציוד יקר. ניתן להציב את המיטות בכל מקום זמין

מוציאים את התולעים מהקומפוסט חדש ומחדירים אותם במיטות חדשות

אחרי שהתולעים הפכו את הקומפוסט להומוס, מוציאים אותם ומעבדים את ההומוס אחרי שהתולעים הפכו את הקומפוסט להומוס, מוציאים אותם ומעבדים את ההומוס. כדי להשיג הומוס איכותי יש להקטין את הלחות שלו, להסיר את גושי האדמה ולבצע ניפוי. ככל שההומס דק יותר כך יהיה איכותי יותר. רשת לניפוי אופטימלי היא של 3 מ"מ.

בצורה זו משיגים את הדשנים הטובים ביותר לפרחים, צמחי נוי, תבלינים, פירות וירוקות אורגניות. בשימוש של 30% מכמויות הקומפוסט הרגילות משיגים אותם התוצאות בשטח, אך בתוספת רבה של חלבונים וויטמין סי לעמות דשנים אחרים.

סדרת מחקרים שבוצעו על ידי תלמידי בית ספר ויצ"ו נחלת יהודה Temas de discusión Exponer las ideas principales que se tratarán

תלמידי בית הספר מזינים את התרנגולות בתולעים חיים, כמזון אקולוגי עשיר בחלבונים. וכמובן עם הומור של הצעירים

מחקר על הומוס תולעים שלבים שונים של המחקר שבוצע על ידי התלמידים בגידולי שדה, צמחים וירקות

בשלב האחרון של המחקר מתגלה כי בכמויות משתנות של אדמה/הומוס מבחינים בהבדלים שבצמחים. מאיכות השורשים ועד בכמות השיבולים ובגודלם 21 SIEMBRA DE TRIGO CON DISTINTAS PROPORCIONES DE TIERRA/HUMUS HECHAS CON ALUMNOS DEL COLEGIO

ARTICULO EN IMPORTANTE DIARIO ISRAELI

FOLLETO

אולם לעיבוד, אחסון והספקת הסחורה

משלחת יפנית-מצרית אשר הובא על ידי החטיבה של חקלאות אורגנית של משרד החקלאות. ישראל משמשת כיועצת בנוגע לטכנולוגיות חקלאיות חדשות ושמירת על משאבי הטבע.

המשלחת במתקן עיבוד ההומוס

ארגזי קומפוסט חדש להוצאת התולעים Primer tema Detalles acerca del tema Información complementaria y ejemplos Qué efectos puede tener en la audiencia מבוא לתירבות תולעיים ( LOMBRICULTURE )   כל הפעילויות הקשורות לריבוי וייצור תולעים נכללות בנושא "תירבות תולעיים" טכנולוגיה זו מבוססת על גידול מוגבר של תולעיים לטובת ייצור הומוס, על בסיס שאריים אורגניים. זהו תהליך של פירוק טבעי ( קומפוסטאציה) בו, החומר האורגני, בנוסף להיותו מותקף ע"י החיידקים הטבעיים, עובר דרך מערכת העיכול של התולעת. בשנים האחרונות משמשות לפעילות זו, בעיקר, תולעיים אדומות שמקורן מ-CALIFORNIA ( ארה"ב), ובשמן המדעי EISENIA FOETIDA . שהן בעלות צבע אדום- סגול, בעלות מבנה גוף עגלגל, וזנב מפוחם, בעל גוון צהבהב. אורכן בין8-10 ס"מ. תולעים אלו מאוד עמידות בתנאי מחייה קשים. בתנאים אופטימאליים, כל אחת תתרבה ל- 10000 במהלך שנה אחת. בגופן קיימים שני המינים (זכר- נקבה) אבל הן לא מפרות את עצמן. תירבות התולעיים המודרנית נהוגה למטרות שונות. קיים התירבות הביתי, אצל משפחות בעלות תודעה אקולוגית מפותחת, במטרה למחזר את השאריות הביתיות, במטבח ובגינה הפרטית. מאידך, תירבות התולעיים מהווה פתרון טוב לטיפול בשאריות אורגניות בקנה מידה גדול : ביתיות, חקלאיות, של בתי קפה ומסעדות, שאריים תעשייתיים בעלי רקע אורגני ( בתי מטבחיים, בתי דפוס, תעשיות חקלאיות וכו). לבסוף, תירבות התולעיים יכול להוות פעילות מסחרית, ליצור קומפוסט, ולמכירת התכונות התזונתיות של התולעיים. בשר התולעיים עצמן, יכול לשמש להזנת עופות בלולים ,באופן ישיר, ע"י פיזורן ברצפת הזבל שמתחת לעופות. אכילת התולעיים ע"י העופות מפחית ב-20% את עלות תזונתן. הדבר נכון גם לגבי האכלת דגים. גם ניתן ליצר קמח עשוי מבשר התולעיים, אותו מערבבים עם מוצרים אחרים, ומשמש לתעשיית המזון לבני אדם. הומוס תולעיים תולעי האדמה הן בעלות חשיבות כלכלית גדולה מאוד, כיוון שהן חופרות באדמה, מדשנות אותה, מאווררות אותה, מערבבות אותה, וממחזרות חומרים בסיסים שבה, כגון סידן, אותו מעלות משכבות עמוקות של הקרקע לכיוון מעלה. התולעיים אוכלות כל יום כמות מזון המשתווה למשקל גופן, ופולטות כ- 60% ממנו, כ- "הומוס תולעיים", שהוא דשן אורגני ללא תחרות, היכול להכפיל עד 300% את יצור הירקות השונים. תולעת אחת בודדה מייצרת כל יום 0.3 גרם הומוס. על כן, בשטח מצומצם ניתן לייצר כמויות גדולות של הומוס. מראו של ההומוס דומה מאוד לאדמה, קל, וללא ריח. בעל כמויות גדולות של חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום, ומיקרו- אורגניזמים בכמות חמש פעמים יותר גדולה מאלה הקיימים בכל שטח פורה מצוי. כדשן אורגני, הוא בעל ערך תזונתי גבוה, אבל תכונתו הבולטת ביותר, הוא יכולתו להעביר ערך זה בקלות לצמחים. בדיקה מיקרו בקטריאלית של ההומוס מראה מטען גבוה מאוד, המעניק לו פעילות ביולוגית גבוהה מאוד, של מיקרו-אורגניזמים הקיימים כבר באדמה, כך שהשימוש בו מחייה מאוד את הקרקע. כשהתולעיים מאכלות את השאריות האורגניות שבסוגי הפסולת השונים, מתווספות לחומרים אלה מגוון מושבות של חיידקים שונים. חיידקים אלה יהיו אחראיים, בהמשך לשחרור אותן יסודות לטובת הצמחים. בהומוס אנחנו גם מגלים אנזימים, חומצות אמינו, FULVICS ACIDS, HUMINS, ו-ULMINS שמיטיבים עם מבנה הקרקע, כיוון שפועלים כמגבשים בין החלקיקים השונים, ויוצרים מבנים אחידים יותר, מאוורר יותר טוב את האדמה, מחמצן יותר טוב את החומר האורגני, ומשחרר את היסודות המזינים באופן שמפתח בקלות יותר את גידול הצמחים שבקרקע. היחס הנכון בין פחמן\ חנקן שבהומוס מבדיל בינו לבין רוב הדשנים האורגנים, ע"י שחרור מרבי של חנקן לצמח, באופן שמפחית את הLIXIVIACION . הומוס תולעיים ניתן לשימוש גם במצב מוצק, גם נוזלי, כמרכיב חיוני להכנת קרקע לגידול ירקות, פירות ופרחים. מקובל להשתמש בו גם לגינון ביתי והכנת שטחים לסוגי ספורט שונים, כגון גולף או כדורגל. תולעיים סוג התולעיים הנפוץ למטלת ייצור הומוס הוא ה- EISENIA FOETIDA , תולעת שאוכלת כל יום כמות זבל המשתווה למשקלה. לשם כך דרושים לה ריכוזים חומרים אורגניים גבוהים כתזונה ומקום מחייה, ובהעדרם התולעת לא שורדת. למרות קיומם של שני המינים בגופה, התולעת מתרבה רק ע"י הזדווגות מוצלבת בין שני פרטים. נוצרת ביצה,ושמה COCON . בתוכה נמצאיים בין 5-20 תולעיים הבוקעות כעבור 21 יום. התולעיים החדשות יכולות להתרבות שוב, רק בהגיען לגיל 3-4 חודשים, עם התבגרותן. תנאי המחייה האופטימאליים הם טמפרטורה בין 15-25 מעלות צלסיוס, לחות של 80%, PH בין 6.5-7.5 ואור דליל, כיוון שהקרניים האולטרא סגוליות ממיתות את התולעת. בתנאים אלה, התולעת מתרבה ל- 10000 פרטים בשנה אחת. תוך כדי כך 60% ממזונה הופך להיות הומוס. תולעיים אלו אוכלות הכל: בעלי חיים, צמחייה וכד. כשהתולעת חופרת באדמה, לחה ורכה, שואבת את האדמה ומאכלת מתוכה את הצמחים ואת בעלי החיים שבתהליך של התפרקות וריקבון, פולטת את החומרים אותם לא יכולה לאכל, ואת שירייה, שהופכים להומוס. מקורות תזונה: ניתן להזין את התולעיים בסוגי זבל שונים. הכנת ה"מזון" דורשת התחשבות בשלושה משתנים חשובים: לחות: ללחות תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה. היא חייבת להיות בין 70-80% . לחות גבוהה מ- 85% מכניסה את התולעיים למצב של "תרדמת", ופוגעת בקצב יצור ההומוס והרבייה. לחות מתחת ל-70% מהווה כבר תנאים לא אופטימאליים. לחות מתחת ל- 55% תמית את התולעיים. קיימת דרך פשוטה למדוד לחות בתמיסה: לוקחים קצת תמיסה, ומפעילים עליה לחץ באמצעות היד (אגרוף). אם נוטפות 8-10 טיפות, משמע,שהלחות בסביבות 80%. רצוי בכל אופן, לבצע בדיקה מדויקת יותר באמצעות מד- לחות. טמפרטורת המצע: טמפרטורת המצע הוא גורם חשוב מאוד שמשפיע על קצב הרבייה, ויצור הקומפוסט. טמפרטורות בין 18 לבין 25 מעלות צלסיוס הן אופטימאליות, ומביאות לתוצאות מרביות. כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל- 15 מעלות צלסיוס, התולעיים מפחיתות את פעילותן, ונכנסות למצב של "תרדמת". מפחיתות את קצב הרבייה שלהן, את גדילתן, ואת יצור הקומפוסט. ביצי התולעיים לא נפתחות, והתולעיים החדשות כלואות בתוכן יותר זמן, עד אשר יפתחו שוב תנאים נאותים. חומציות (PH): המדידה מתייחסת לרמת החומציות או הבסיסיות של המוצר הנבדק. התולעת מקבלת תמיסות בPH בין 5-8.4 , אותו ניתן לבקר בעזרת PH – מטר , או באמצעות נייר PH. מחוץ לגבולות אלו, התולעת נכנסת למצב של תרדמת. הכנת התמיסה חייבת להיעשות באמצעות התססה אירובית. התססה זו היא תוצאה של פעילותם של שורה של מקרו- אורגניזמים מקבוצות שונות. זמן ההתססה תלוי בPH, לחות, טמפרטורה וסוג התמיסה. המטרה היא שהתמיסה תתייצב בPH בין 7.5-8 , 80% לחות, וטמפרטורה בין 18-25 מעלות צלסיוס. בזבל פרות, הזמן הדרוש להתייצבות הוא בין 10-15 ימים, ומהווה התמיסה הקלה ביותר להתייצבות. זבל שפנים מתייצב כעבור 20-25 ימים, ושאריות הקציר בין 15-25 ימים. התולעיים יכולות גם לאכול נייר לסוגיו, ללא הפרעות בגלל נוכחות דיו במוצר. את הנייר ניתן לערבב עם זבל עשרה ימים לפני שזה האחרון מתייצב. מתכות, פלסטיק, גומי וזכוכית הם חומרים שהתולעת לא מסוגלת לאכול. כל התמיסות הן בעלות צבע חום כהה ("צבע קפה") ללא קיום של ריח רע, והן נמרחות בחלקן למגע. הדבר מצביע על כך שהPH, הלחות, והטמפרטורות מתאימות. למרות שניתן להעריכן לפי הניסיון, רצוי להשתמש במכשירים מתאים. לפני מועד הנחת התולעיים במיטות המזון, עלינו לוודא שהתססת התמיסה הסתיימה, לכן עלינו לבצע קודם כל ניסיון הישרדות. מניחים בתוך קופסא כמות מספקת של מזון, בעובי של 10 ס"מ. מניחים 50 תולעיים במרכז הקופסא, ומשקים במים את תוכן הקופסא. התולעיים יכנסו לבד בתוך ה"מיטה" במטרה לגלות האם התנאים בה מתאימים להישרדותן והרביתן. סוגי ה"מיטות" יכולים להיות שונים. באופן כללי, יש שתי צורות לגדל תולעיים. באמצעות קופסאות- ארגזים וב"מיטות" בשטח. בשתי השיטות, זה יכול להיות באזור מכוסה או לא מכוסה, ולפי השיטה, כך משתנה הטיפול. בין היתרונות השונים של תירבות תולעיים באזור מכוסה, ניתן להדגיש: -         אין סכנות עקב שינוי טמפרטורה או גשם. -         המדובר בתהליך "נקי" ממנו לא נותרות שאריות כלשהן. -         המדובר בתהליך רציף ומהיר, שלא פולט ריחות רעים. -         התהליך לא מייצר חלחול נוזלים לקרקע, כיוון שאותם נוזלים נספגים להומוס עצמו וממוחזרים. -         ניתן לבקר ביתר קלות הופעת סימנים על מחלה בתולעיים. מחלות ומזיקים התולעת היא בעל החיים היחיד בעולם שלא מעביר או סובל ממחלות. אבל קיימת תופעה אחת שמשפיעה עליה. שמה של התופעה הוא SINDROME PROTEICO . סיבת התופעה היא אספקת תמיסות בעלות ריכוז גבוה מדי של פרוטאין. במקרה זה חלק מהפרוטאין איננו מאכל ע"י התולעת, שמתנפחת בכל גופה, וכעבור שעות מספר, מתה. ציפורים: עופות למיניהם יכולים לאכול את התולעיים כשה"מיטה" נמצאת באוויר החופשי. ניתן למנוע את התופעה, ע"י כיסוי המיטה עם רשת מעליה. נמלים: הנמלים ה"אדומות" אוכלות את התולעיים, ויכולות לחסל את האוכלוסייה. מקור המשיכה שלהן הוא בנוזלים עם טעם סוכר שהתולעת מייצרת. ניתן להתגבר על כך, אם לחות המיטה עולה על 80%. אם ב"מיטות" אותן אנחנו מתפעלים, יש נמלים, סימן שהלחות נמוכה מדי. PLANARIA היא המזיק החשוב ביותר ב"מיטות" התולעיים. המדובר בתולעת שטוחה באורך בין 5-50 מ"מ בצבע חום כהה, עם "פסים" לאורכה, גם בצבע "קפה". תולעת זו נצמדת לתולעת שבטיפולנו באמצעות חומר שאוותי, ומכניסה בתוך "קורבנה" צינורית לבנה קטנה, ומוצצת מה"קורבן" את כל תוכנו עד מותה. על מנת למנוע את הPLANARIA יש להקפיד לייצב את ה-PH בין 7.5-8. בערכי PH נמוכים, הPLANARIA מתפתחת ותוקפת את התולעיים. חולדות ועכברים: גם בעלי חיים אלה תוקפים את התולעיים, אבל ניתן להלחם בכך, על ידי ייצוב הלחות מעל ל- 80% לחות. חפרפרות: הם מהווים מטרד בעיקר בשטח פתוח. אם ה"מיטה" מונחת מעל לבד חזק, שעל הקרקע, ניתן למנוע פעילות חפרפרות. ארגזי קומפוסט חדש להוצאת התולעים

Segundo tema

פרידה מהמשלחת

Tercer tema Detalles acerca del tema ההומוס באריזה Detalles acerca del tema Información complementaria y ejemplos Qué efectos puede tener en la audiencia

ביקור מנהלי מכון וולקאני שלוחה של מכון ויצמן למדע ברחובות La vida real Dar ejemplos o contar anécdotas de la vida real Mostrar interés por la situación de la audiencia, si resulta apropiado

Qué significa esto Agregar una declaración de su opinión acerca del tema Resumir los puntos principales que desee que la audiencia recuerde

כיום יותר מ-50 משתלות מוכרים "הומוס תולעים" ברחבי הארץ כיום יותר מ-50 משתלות מוכרים "הומוס תולעים" ברחבי הארץ. ההומוס מוצג במתקנים מיוחדים של חברת "הברירה הטבעית" Pasos siguientes Resumir cualquier acción que deban realizar los participantes Resumir los elementos de acción que se deben llevar a cabo מבוא לתירבות תולעיים ( LOMBRICULTURE )   כל הפעילויות הקשורות לריבוי וייצור תולעים נכללות בנושא "תירבות תולעיים" טכנולוגיה זו מבוססת על גידול מוגבר של תולעיים לטובת ייצור הומוס, על בסיס שאריים אורגניים. זהו תהליך של פירוק טבעי ( קומפוסטאציה) בו, החומר האורגני, בנוסף להיותו מותקף ע"י החיידקים הטבעיים, עובר דרך מערכת העיכול של התולעת. בשנים האחרונות משמשות לפעילות זו, בעיקר, תולעיים אדומות שמקורן מ-CALIFORNIA ( ארה"ב), ובשמן המדעי EISENIA FOETIDA . שהן בעלות צבע אדום- סגול, בעלות מבנה גוף עגלגל, וזנב מפוחם, בעל גוון צהבהב. אורכן בין8-10 ס"מ. תולעים אלו מאוד עמידות בתנאי מחייה קשים. בתנאים אופטימאליים, כל אחת תתרבה ל- 10000 במהלך שנה אחת. בגופן קיימים שני המינים (זכר- נקבה) אבל הן לא מפרות את עצמן. תירבות התולעיים המודרנית נהוגה למטרות שונות. קיים התירבות הביתי, אצל משפחות בעלות תודעה אקולוגית מפותחת, במטרה למחזר את השאריות הביתיות, במטבח ובגינה הפרטית. מאידך, תירבות התולעיים מהווה פתרון טוב לטיפול בשאריות אורגניות בקנה מידה גדול : ביתיות, חקלאיות, של בתי קפה ומסעדות, שאריים תעשייתיים בעלי רקע אורגני ( בתי מטבחיים, בתי דפוס, תעשיות חקלאיות וכו). לבסוף, תירבות התולעיים יכול להוות פעילות מסחרית, ליצור קומפוסט, ולמכירת התכונות התזונתיות של התולעיים. בשר התולעיים עצמן, יכול לשמש להזנת עופות בלולים ,באופן ישיר, ע"י פיזורן ברצפת הזבל שמתחת לעופות. אכילת התולעיים ע"י העופות מפחית ב-20% את עלות תזונתן. הדבר נכון גם לגבי האכלת דגים. גם ניתן ליצר קמח עשוי מבשר התולעיים, אותו מערבבים עם מוצרים אחרים, ומשמש לתעשיית המזון לבני אדם. הומוס תולעיים תולעי האדמה הן בעלות חשיבות כלכלית גדולה מאוד, כיוון שהן חופרות באדמה, מדשנות אותה, מאווררות אותה, מערבבות אותה, וממחזרות חומרים בסיסים שבה, כגון סידן, אותו מעלות משכבות עמוקות של הקרקע לכיוון מעלה. התולעיים אוכלות כל יום כמות מזון המשתווה למשקל גופן, ופולטות כ- 60% ממנו, כ- "הומוס תולעיים", שהוא דשן אורגני ללא תחרות, היכול להכפיל עד 300% את יצור הירקות השונים. תולעת אחת בודדה מייצרת כל יום 0.3 גרם הומוס. על כן, בשטח מצומצם ניתן לייצר כמויות גדולות של הומוס. מראו של ההומוס דומה מאוד לאדמה, קל, וללא ריח. בעל כמויות גדולות של חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום, ומיקרו- אורגניזמים בכמות חמש פעמים יותר גדולה מאלה הקיימים בכל שטח פורה מצוי. כדשן אורגני, הוא בעל ערך תזונתי גבוה, אבל תכונתו הבולטת ביותר, הוא יכולתו להעביר ערך זה בקלות לצמחים. בדיקה מיקרו בקטריאלית של ההומוס מראה מטען גבוה מאוד, המעניק לו פעילות ביולוגית גבוהה מאוד, של מיקרו-אורגניזמים הקיימים כבר באדמה, כך שהשימוש בו מחייה מאוד את הקרקע. כשהתולעיים מאכלות את השאריות האורגניות שבסוגי הפסולת השונים, מתווספות לחומרים אלה מגוון מושבות של חיידקים שונים. חיידקים אלה יהיו אחראיים, בהמשך לשחרור אותן יסודות לטובת הצמחים. בהומוס אנחנו גם מגלים אנזימים, חומצות אמינו, FULVICS ACIDS, HUMINS, ו-ULMINS שמיטיבים עם מבנה הקרקע, כיוון שפועלים כמגבשים בין החלקיקים השונים, ויוצרים מבנים אחידים יותר, מאוורר יותר טוב את האדמה, מחמצן יותר טוב את החומר האורגני, ומשחרר את היסודות המזינים באופן שמפתח בקלות יותר את גידול הצמחים שבקרקע. היחס הנכון בין פחמן\ חנקן שבהומוס מבדיל בינו לבין רוב הדשנים האורגנים, ע"י שחרור מרבי של חנקן לצמח, באופן שמפחית את הLIXIVIACION . הומוס תולעיים ניתן לשימוש גם במצב מוצק, גם נוזלי, כמרכיב חיוני להכנת קרקע לגידול ירקות, פירות ופרחים. מקובל להשתמש בו גם לגינון ביתי והכנת שטחים לסוגי ספורט שונים, כגון גולף או כדורגל. תולעיים סוג התולעיים הנפוץ למטלת ייצור הומוס הוא ה- EISENIA FOETIDA , תולעת שאוכלת כל יום כמות זבל המשתווה למשקלה. לשם כך דרושים לה ריכוזים חומרים אורגניים גבוהים כתזונה ומקום מחייה, ובהעדרם התולעת לא שורדת. למרות קיומם של שני המינים בגופה, התולעת מתרבה רק ע"י הזדווגות מוצלבת בין שני פרטים. נוצרת ביצה,ושמה COCON . בתוכה נמצאיים בין 5-20 תולעיים הבוקעות כעבור 21 יום. התולעיים החדשות יכולות להתרבות שוב, רק בהגיען לגיל 3-4 חודשים, עם התבגרותן. תנאי המחייה האופטימאליים הם טמפרטורה בין 15-25 מעלות צלסיוס, לחות של 80%, PH בין 6.5-7.5 ואור דליל, כיוון שהקרניים האולטרא סגוליות ממיתות את התולעת. בתנאים אלה, התולעת מתרבה ל- 10000 פרטים בשנה אחת. תוך כדי כך 60% ממזונה הופך להיות הומוס. תולעיים אלו אוכלות הכל: בעלי חיים, צמחייה וכד. כשהתולעת חופרת באדמה, לחה ורכה, שואבת את האדמה ומאכלת מתוכה את הצמחים ואת בעלי החיים שבתהליך של התפרקות וריקבון, פולטת את החומרים אותם לא יכולה לאכל, ואת שירייה, שהופכים להומוס. מקורות תזונה: ניתן להזין את התולעיים בסוגי זבל שונים. הכנת ה"מזון" דורשת התחשבות בשלושה משתנים חשובים: לחות: ללחות תפקיד מרכזי בתהליך הרבייה. היא חייבת להיות בין 70-80% . לחות גבוהה מ- 85% מכניסה את התולעיים למצב של "תרדמת", ופוגעת בקצב יצור ההומוס והרבייה. לחות מתחת ל-70% מהווה כבר תנאים לא אופטימאליים. לחות מתחת ל- 55% תמית את התולעיים. קיימת דרך פשוטה למדוד לחות בתמיסה: לוקחים קצת תמיסה, ומפעילים עליה לחץ באמצעות היד (אגרוף). אם נוטפות 8-10 טיפות, משמע,שהלחות בסביבות 80%. רצוי בכל אופן, לבצע בדיקה מדויקת יותר באמצעות מד- לחות. טמפרטורת המצע: טמפרטורת המצע הוא גורם חשוב מאוד שמשפיע על קצב הרבייה, ויצור הקומפוסט. טמפרטורות בין 18 לבין 25 מעלות צלסיוס הן אופטימאליות, ומביאות לתוצאות מרביות. כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל- 15 מעלות צלסיוס, התולעיים מפחיתות את פעילותן, ונכנסות למצב של "תרדמת". מפחיתות את קצב הרבייה שלהן, את גדילתן, ואת יצור הקומפוסט. ביצי התולעיים לא נפתחות, והתולעיים החדשות כלואות בתוכן יותר זמן, עד אשר יפתחו שוב תנאים נאותים. חומציות (PH): המדידה מתייחסת לרמת החומציות או הבסיסיות של המוצר הנבדק. התולעת מקבלת תמיסות בPH בין 5-8.4 , אותו ניתן לבקר בעזרת PH – מטר , או באמצעות נייר PH. מחוץ לגבולות אלו, התולעת נכנסת למצב של תרדמת. הכנת התמיסה חייבת להיעשות באמצעות התססה אירובית. התססה זו היא תוצאה של פעילותם של שורה של מקרו- אורגניזמים מקבוצות שונות. זמן ההתססה תלוי בPH, לחות, טמפרטורה וסוג התמיסה. המטרה היא שהתמיסה תתייצב בPH בין 7.5-8 , 80% לחות, וטמפרטורה בין 18-25 מעלות צלסיוס. בזבל פרות, הזמן הדרוש להתייצבות הוא בין 10-15 ימים, ומהווה התמיסה הקלה ביותר להתייצבות. זבל שפנים מתייצב כעבור 20-25 ימים, ושאריות הקציר בין 15-25 ימים. התולעיים יכולות גם לאכול נייר לסוגיו, ללא הפרעות בגלל נוכחות דיו במוצר. את הנייר ניתן לערבב עם זבל עשרה ימים לפני שזה האחרון מתייצב. מתכות, פלסטיק, גומי וזכוכית הם חומרים שהתולעת לא מסוגלת לאכול. כל התמיסות הן בעלות צבע חום כהה ("צבע קפה") ללא קיום של ריח רע, והן נמרחות בחלקן למגע. הדבר מצביע על כך שהPH, הלחות, והטמפרטורות מתאימות. למרות שניתן להעריכן לפי הניסיון, רצוי להשתמש במכשירים מתאים. לפני מועד הנחת התולעיים במיטות המזון, עלינו לוודא שהתססת התמיסה הסתיימה, לכן עלינו לבצע קודם כל ניסיון הישרדות. מניחים בתוך קופסא כמות מספקת של מזון, בעובי של 10 ס"מ. מניחים 50 תולעיים במרכז הקופסא, ומשקים במים את תוכן הקופסא. התולעיים יכנסו לבד בתוך ה"מיטה" במטרה לגלות האם התנאים בה מתאימים להישרדותן והרביתן. סוגי ה"מיטות" יכולים להיות שונים. באופן כללי, יש שתי צורות לגדל תולעיים. באמצעות קופסאות- ארגזים וב"מיטות" בשטח. בשתי השיטות, זה יכול להיות באזור מכוסה או לא מכוסה, ולפי השיטה, כך משתנה הטיפול. בין היתרונות השונים של תירבות תולעיים באזור מכוסה, ניתן להדגיש: -         אין סכנות עקב שינוי טמפרטורה או גשם. -         המדובר בתהליך "נקי" ממנו לא נותרות שאריות כלשהן. -         המדובר בתהליך רציף ומהיר, שלא פולט ריחות רעים. -         התהליך לא מייצר חלחול נוזלים לקרקע, כיוון שאותם נוזלים נספגים להומוס עצמו וממוחזרים. -         ניתן לבקר ביתר קלות הופעת סימנים על מחלה בתולעיים. מחלות ומזיקים התולעת היא בעל החיים היחיד בעולם שלא מעביר או סובל ממחלות. אבל קיימת תופעה אחת שמשפיעה עליה. שמה של התופעה הוא SINDROME PROTEICO . סיבת התופעה היא אספקת תמיסות בעלות ריכוז גבוה מדי של פרוטאין. במקרה זה חלק מהפרוטאין איננו מאכל ע"י התולעת, שמתנפחת בכל גופה, וכעבור שעות מספר, מתה. ציפורים: עופות למיניהם יכולים לאכול את התולעיים כשה"מיטה" נמצאת באוויר החופשי. ניתן למנוע את התופעה, ע"י כיסוי המיטה עם רשת מעליה. נמלים: הנמלים ה"אדומות" אוכלות את התולעיים, ויכולות לחסל את האוכלוסייה. מקור המשיכה שלהן הוא בנוזלים עם טעם סוכר שהתולעת מייצרת. ניתן להתגבר על כך, אם לחות המיטה עולה על 80%. אם ב"מיטות" אותן אנחנו מתפעלים, יש נמלים, סימן שהלחות נמוכה מדי. PLANARIA היא המזיק החשוב ביותר ב"מיטות" התולעיים. המדובר בתולעת שטוחה באורך בין 5-50 מ"מ בצבע חום כהה, עם "פסים" לאורכה, גם בצבע "קפה". תולעת זו נצמדת לתולעת שבטיפולנו באמצעות חומר שאוותי, ומכניסה בתוך "קורבנה" צינורית לבנה קטנה, ומוצצת מה"קורבן" את כל תוכנו עד מותה. על מנת למנוע את הPLANARIA יש להקפיד לייצב את ה-PH בין 7.5-8. בערכי PH נמוכים, הPLANARIA מתפתחת ותוקפת את התולעיים. חולדות ועכברים: גם בעלי חיים אלה תוקפים את התולעיים, אבל ניתן להלחם בכך, על ידי ייצוב הלחות מעל ל- 80% לחות. חפרפרות: הם מהווים מטרד בעיקר בשטח פתוח. אם ה"מיטה" מונחת מעל לבד חזק, שעל הקרקע, ניתן למנוע פעילות חפרפרות.